דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הרגע שנמשך לנצח

הרגע שנמשך לנצח

שאלה: כשאור הנפש נכנס לכלי דכתר, האם האור תואם לכלי הזה? כלומר, האם אור הנפש ממלא את הכלי דכתר?

תשובתי: אור הנפש שנכנס לכלי דכתר ממלא אותו לחלוטין, והכלי מרגיש את עצמו מלא לגמרי.

אז מה גורם לכלי להשתוקק להמשיך לקבל הלאה? – העובדה שהרצונות האחרים שבו עדיין אינם מלאים. אבל עצם זה שהוא מקבל בנפח הזה, במידה הזאת – זאת שלמות.

המעבר משלמות לשלמות מתבצע בירידה, כשפתאום השלמות הזאת "נגמרת". כמו שבחיים שלנו לפעמים הרגע נעצר ואינך רוצה יותר שום דבר. זהו זה. צריך את הרגע ואת התענוג הבא. כל תענוג חייב תמיד לשאת בתוכו את אלמנט החדשנות, אחרת זה לא יהיה תענוג. אנחנו יודעים את זה מתוך כל סוגי התענוגים שלנו.

ניתן לחוש תענוג רק אם ישנו שילוב בין הרצון והמילוי. אך הם צריכים להשתלב בצורה נכונה, כך שהאחד לא יכבה את השני. כשהאדם מגיע להבנה הזאת, הוא רואה שבעולם שלנו התענוג תמיד יכובה על ידי הרצון, ולכן אנחנו כל הזמן משתוקקים קדימה. ואילו בעולם הרוחני כל תענוג הוא מושלם. נדרשות פעולות מיוחדות כדי להוציא את הנברא מהמצב הזה ולגרום לו להתקדם הלאה, עד הסוף, עד המילוי המלא.

איננו יודעים מה קורה אחר כך. אבל ודאי שגם בהמשך קיימים תנאים כלשהם למילוי, לגדילה, רק שעל זה לא מסופר לנו.

מתוך השיעור הווירטואלי בנושא "יסודות חכמת הקבלה", 02.10.2011

ידיעות קודמות בנושא:
לא להאמין שזה אפשרי…
רגע קט וחיים נצחיים
עצור, רגע!

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Xzl8u

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest