דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / הפצה / העולם כבר קשור הדדית. ואנחנו?

העולם כבר קשור הדדית. ואנחנו?

מתוך שיעור מס' 2 בכנס הקבלה בערבה.

שאלה: על פי רוב, אנחנו עובדים בקבוצות המקומיות שלנו. כיצד לחלק את היגיעה בצורה נכונה בין העבודה בקבוצה לבין הפעילות המשותפת של הקבוצות השונות?

תשובתי: קודם כל, אנחנו צריכים להשתדל להיות חלק מהתוכנית הכללית, שלפיה כל הקבוצות שלנו בכל העולם צריכות להרגיש את עצמן בסופו של דבר כקבוצה אחת גדולה.

הבעיה היא שאין לנו מספיק אנשים, במיוחד מנהלי פרויקטים. אנחנו צריכים לארגן את העבודה בצורה כזאת, שכל קבוצה תשתלב בתהליך הכללי, בהתאם לאופי המדינה והאזור שלה.

למשל, עכשיו העולם חווה תקופה של הפגנות, ואנחנו צריכים להכניס את כל הקבוצות לעבודה הקשורה לכך. כמובן, בהתחשב בתנאים המקומיים, מתוך הבנה, בצורה רכה ומותאמת. לא ייתכן שקבוצה אחת רוצה להתעסק בזה וקבוצה אחרת לא. הרי מדובר בקריאת הזמן. אם העולם כבר מרגיש שהוא קשור הדדית, הרי שאנחנו צריכים להתייחס אליו כמו לקבוצה. אולי היא עדיין לא מבינה את המצב, אולי היא מבולבלת, אבל בכל זאת היא כבר נוצרה.

היום מתגלה בעולם המערכת הרוחנית – מלכות של עולם העשיה. ולכן כולם כבר מכירים באחדות הגלובלית. פעם זה היה אחרת, ועכשיו זה בדיוק המצב. המקובלים אמרו מזמן שחכמת הקבלה תתגלה בסוף המאה העשרים, דווקא מפני שמלכות דעשיה יורדת לעולם שלנו. אפשר לתאר זאת בצורה אחרת: היא מתגלה מבפנים, בדומה לרשת שמתרוממת מקרקעית הים וסוגרת עלינו, הדגים הקטנים שנלכדים בתוכה.

זהו המצב היום בכל העולם. גם אנחנו נמצאים ברשת הזאת, אך אנחנו נמצאים בה מרצון, והאחרים – לא כל כך, כי היא הרי מובילה אותם למשבר. ולכן אנחנו צריכים בכל הכוח להסביר להם, לאלו שנלחמים ברשת: "זה ממש לא סוף העולם. לא נוכל יותר לברוח מהרשת הזאת. אל תחלמו על זה אפילו. אבל אנחנו יכולים להבין את החוקים שלה ולהשתמש בהם לתועלתנו. אם נבין את המצב, אנחנו נקבל מילוי, נצחיות, שלמות, חיים חדשים ונפלאים. ודאי שהם לא יהיו כמו קודם. אז בואו נראה במה מדובר. הרי אין ברירה אחרת".

אנחנו צריכים "לפרסם" לאנשים את המציאות החדשה. היום כבר מדברים עליה העסקנים, המומחים והמדענים המובילים. זאת העבודה שלנו – ביחס לעולם ולקבוצות שלנו.

רבים מאיתנו עדיין מוטרדים מהדאגות הפרטיות שלנו. האדם רוצה להשיג את העולם הרוחני ואינו קושר את זה עם האחרים. אני זוכר כיצד לי אישית היה קשה לעכל את המסר הזה. שמעתי וקראתי על זה הרבה, ובכל זאת לא קשרתי את זה ישירות עם עצמי. "מה שכתוב שם זה עניין אחד, ואני – זה עניין אחר". האדם יכול להגיד מילים יפות, אך מבפנים – להתייחס לעולם בצורה אחרת לגמרי. ולכן רק הכוח הכללי של הקבוצה, שיפעל על כולנו יחד, מסוגל בהדרגה להוביל אותנו להבנה הנכונה.

היום אנחנו עולים למדרגה חדשה. קודם לכן, כל אחד עשה את החשבון האישי שלו: "אם כולם לומדים, אז גם אני אצטרף אליהם, כדי להשיג את הרוחניות". לאחר מכן התחלנו קצת לדבר על חיבור בקבוצה – נו, כנראה שרק דרכה אפשר לרכוש את העולם הרוחני. גם זה לא פשוט, וגם עם זה לא השלמנו לחלוטין.

ועכשיו ניצב בפנינו תנאי מתקדם עוד יותר, ואנחנו לא מסוגלים להאט את קצב ההתפתחות. הוא לא תלוי בנו. אנחנו רק מסכימים שאם כבר התהליך זורם בצורה כזאת, אז צריך לזרום יחד איתו, מפני שאין ברירה אחרת.

היום מתגלה בכל העולם אותה הבעיה. אך בעולם היא מתגלה בצורה אחרת, והיא כביכול מסובבת אותו לכיוון שלנו. האנשים מתחילים לסבול מכך שהם קשורים זה לזה. אנחנו בקבוצה רוצים, ובו זמנית לא רוצים, להגיע לקשר ההדדי הזה. ובעולם – להיפך, הקשר חובק את כולם בניגוד לרצונם. אם גם הקבוצה הייתה הולכת באותה הדרך, היה לנו הרבה יותר קל. אבל דווקא אנחנו איננו רואים שאנחנו קשורים זה לזה. אנחנו כמו איים בודדים בתוך האוקיינוס של האנושות. היא מגלה קשר יותר ויותר הדוק, שאין לאן לברוח ממנו – ואילו אנחנו, בקבוצות, כביכול לא קשורים לחלוטין.

כך מחייבים אותנו להתחבר מרצוננו, בצורה עצמאית, ולמשוך את הרשת הכללית הזאת בינינו. אני צריך לחבר אותה בעצמי. בתוך הרשת הענקית של הנשמות, הקבוצות שלנו משוחררות מהחוטים של המערכת הכללית. ובכך נותנים לנו את האפשרות להתחבר בכוחות עצמנו לרשת וליצור את הקשרים הללו.

זאת העבודה שלנו. נקווה שנוכל להסביר את זה בצורה טובה יותר לעצמנו, כולל גם את אלה ש"זזו הצידה" מתוך חוסר ההסכמה למצב הזה. ולכן יש לי ציפיות רבות מהכנס בדצמבר. הרי היום כל העולם כבר קשור הדדית, ואנחנו לא. משמע שדווקא אנחנו צריכים להתכונן לחיבור ולצעוק: "בואו נתחבר!". אנחנו צריכים לראות שהעולם יותר מתוקן מאיתנו. את כולם מחברים מלמעלה, ללא שום הכנה. הם פשוט "נתפסו ברשת". ואנחנו צריכים בעצמנו לגלות ולבנות את הרשת הזאת, ואז ה"איים" שלנו ימשכו אחריהם את כל העולם, וילמדו אותו כיצד לתפקד בצורה נכונה במנגנון הרוחני החדש.

נקווה שנצליח לעשות בכנס הזה צעד חשוב בדרך הזאת.

מתוך שיעור מס' 2 בכנס הקבלה בערבה, 28.10.2011

ידיעות קודמות בנושא:
העבודה האמיתית – בפנים
לא סתם כמו אגוזים בשק
הקבוצה, העם, העולם

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/T5hWd

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest