דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הסביבה היא הביטחון שלי לעתיד

הסביבה היא הביטחון שלי לעתיד

מתוך "שמעתי", מאמר א', "אין עוד מלבדו": "אז האדם בא לידי החלטה, שאין מי שיכול לעזור, אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו. "

האדם מקבל החלטה כזאת לאחר שניסה דרכים שונות לחבר את שני המישורים – המישור הגשמי והמישור הרוחני.

במישור הגשמי הוא נאבק על הקיום, פרנסה, עובר את כל קשיי החיים כמו כל אדם שבעולם שלנו. ויחד עם זאת, הוא נמצא בעולם העליון כאשר אינו מרגיש בינתיים את הכוח העליון, את טבעו וייחודיותו, אלא רק משתדל ליצור בתוכו את החושים לגילוי המימד הבא.

לאחר כל הניסיונות לקרב את שני העולמות האלה ולא לשכוח מאחורי כל הבעיות הגשמיות שהכול נובע מההשגחה העליונה הטובה והיחידה, האדם רואה שאינו מסוגל.

כך זה מסודר בכוונה על מנת שהאדם יזדקק לבורא בכבודו ובעצמו, לכך שיבוא אותו הכוח העליון וייצור בו את הרצונות הנכונים לגילוי שלו.

"וזה גורם, שיקבע בליבו תביעה אמיתית, שה' יפתח את עיניו ולבו, ויקרבו באמת לדביקות ה' בנצחיות. נמצא לפי זה, שכל הדחיות שהיה לו, היה הכל מאת ה'".

כדי להבין זאת, האדם זקוק לתמיכת הסביבה. אחרת הוא כל שנייה ישכח מזה. בכל רגע בחיינו מתגלה "רשימו" חדש, תנאים חיצוניים חדשים. ולכן האדם חייב לספק לעצמו ביטחון ואחריות לעתיד, כך שברגע הבא הוא לא יעזוב את הדרך הרוחנית ולא ימצא את עצמו במרחק של כמה מטרים ואפילו קילומטרים מהדרך שבחר שמובילה להיכל המלך.

משום כך, הוא מוכרח לארגן סביבו חברה שתתמוך בו על מנת להישאר תחת השפעתה. כלומר, הוא מכניע את עצמו כלפי הסביבה הנכונה שהולכת בדרך לגילוי הבורא, שהוא הכוח הטוב היחיד בעולם.

ואז, בכל נפילה, האדם יקבל בחזרה מהסביבה את העזרה במידת השקעתו בה והביטול וההכנעה שלו בפניה. הרי קטן יכול לקבל מהגדולים אם נמצא תחת השפעתם ומתפעל מהערכים שלהם. בזכות זה אני ממשיך את בבירורים הפנימיים שלי.

אחרי כמה פעולות כאלה שהאדם עובר ומתגלגל בחייו, הוא מגיע לצעקה האמיתית. הוא כבר רכש את הכלי הנכון במידה ובאיכות הנדרשות שמוכן לקבל את גילוי הבורא. הוא צועק, שבתנאים של הסתרת הבורא הוא אינו מסוגל להחזיק את עצמו בהרגשה שאין שום דבר חוץ מהשגחת הבורא העליונה והטובה.

הוא פונה לעזרה כיוון שלא רוצה להרשיע את הבורא. והבורא נותן לאדם הזדמנות כזאת. הוא לא יכול סתם כך להתגלות, מפני שהגילוי אפשרי רק ברצונות הנכונים. ולכן כאשר האדם מסיים את מידת היגיעה שמוטלת עליו, האור העליון מקנה לו את תכונת ההשפעה.

אז האדם סוף כל סוף מבין על מה מדובר בכל ספרי המקובלים ומה היא תכונת ההשפעה. בכך שרוכש את תכונת ההשפעה, הוא מגלה את הבורא בתוך הכלי הזה.

כך זה מתרחש כל פעם. האדם אינו מבקש את גילוי הבורא ברצונות האגואיסטיים, כמו שאנחנו עכשיו מבקשים. הבורא מתגלה כתכונת ההשפעה באותם הרצונות שבהם האדם מסוגל ומוכן לקבל אותה.

מתוך השיעור על מאמר מספר "שמעתי", 29.10.2014

ידיעות קודמות בנושא:
על "התועלת מהדחיות"
אין שום דבר חוץ מטוב
דוחים, כלומר מקרבים

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/KyS1o

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest