הנחיות לניהול שולחנות עגולים – חלק א'

המטרה של שולחנות עגולים

שאלה: לפני זמן רב אבות אבותינו התאספו סביב מדורה כדי לדון בעימותים שהתגלו, פתרון שאלות רציניות וסתם לצורך חיזוק קשרים סוציאליים. יותר מ – 2000 שנה בזמן קיום הסנהדרין חכמים המשיכו לפתור שאלות ברמה מדינית במעגל.

במאות החמישית והשישית על פי האגדה, מנהיג הבריטים המלך ארתור השתמש בשולחן עגול כדי שהאבירים שהתאספו סביבו ירגישו שווים. במשמעות המודרנית המושג "שולחן עגול", של המאה ה – 20, מסמל את אחת השיטות של ארגון דיונים בקשר לשאלות כלשהן. מה המטרה העיקרית לשימוש בשולחנות עגולים?

תשובתי: המטרה העיקרית של "שולחנות עגולים" היא להראות שכל המשתתפים בעלי זכויות שוות, לכל אחד מהם קיימת דעה שאותה הם יכולים להביע בחופשיות.

שאלה: באלו מקרים אפשר להשתמש בשולחן עגול לפתרון עימותים ברמה מדינית, ובאלו מקרים פשוט לצורך חיזוק הקשרים?

תשובתי: אם יש תנאים מקדימים רציניים, אז אפשר לארגן שולחנות עגולים ברמה מדינית.  למרות שלמען האמת בסביבה פוליטית אפשר לאסוף אנשים שווי זכויות, התואמים למושג של שולחן עגול. בדרך כלל עושים זאת כדי להראות שכולם כביכול שואפים לדבר אחד, למרות שבין הפוליטיקאים זה למעשה בלתי אפשרי.

הערה: בזמן עבודה במעגל נוצר אפקט מיוחד, המאפשר לדבר על כך שהמעגל גדול יותר מאשר הסכום של משתתפיו. את האפקט הזה אפשר להשוות עם מושגים כגון "חכמת ההמונים", "שׂכל קולקטיבי".

תגובתי: בשולחן עגול סכום המאמצים גדול יותר מכמות המשתתפים. מאחר והמשתתפים שמרכיבים את השולחן העגול, צריכים להתעלות מעל לאגואיזם שלהם, במשהו לקרב את עצמם, להסכים עם דעותיהם של אחרים, אז המאמצים המשותפים שלהם, מתחברים, מסתכמים. יוצא, שהאפקט של שולחן עגול, הוא לא סתם חיבור אריתמטי, אלא הרבה יותר מכך. אם הניגודיות של המשתתפים הייתה רצינית מאוד אז בכך שהם רוצים להתעלות מעל הניגודיות ולהשיג מצב של "שולחן עגול", הם משיגים אפקט גדול מאוד של קשר, של חיבור, של שילוב.

מתוך תוכנית טלוויזיה "מיומנויות ניהול", 09.07.2020