דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הלוואה מהלקוח לביצוע ההזמנה

הלוואה מהלקוח לביצוע ההזמנה

בעל הסולם, מאמר "השלום": "סוג האחד, הם מבחינת "חנות פתוחה", שחושבים את עולם הזה, כמו חנות פתוחה, בלי שום בעל הבית חנוני. ועליהם אומר: "הפנקס פתוח, והיד כותבת". דהיינו, אע"פ שהמה אינם רואים שום חשבון, מכל מקום כל מעשיהם בספר נכתבים, כמבואר לעיל. שזהו ע"י חוק ההתפתחות, המוטבע בהבריאה בעל כרחה של האנושיות. אשר מעשי הרשעים, בעצמם מולידים, בעל כרחם, מעשים הטובים, כמו שמבואר לעיל."

כשנמאס לי מאותו התהליך שדרכו אנחנו עוברים, אני אומר לעצמי לעיתים קרובות: "יותר מהר או יותר לאט, אני בכל מקרה מתקדם לקראת המטרה. אז מקסימום אחכה, מה אפשר כאן לעשות אם אין כוחות…". דווקא כאן נמצא מקום הבחירה.

כשיש לנו כוחות לפעול, זה "לא נחשב". אם בוער בי רצון, אם אני בוער לקראת המטרה, מראה לכולם דוגמה, אוהב את כולם, מחבר את כולם, אז אני עובד על "חומר דלק" שנתנו לי.

ולהיפך, אם אני נמצא במצב "ללא הכרה", אם לא אכפת לי מכלום: "יהיה מה שיהיה. אני כמו כולם. העולם מתגלגל ואני יחד איתו…", זה גם ניתן לי מלמעלה.

ובכן, בשני המצבים לא מתחשבים. מתחשבים רק עם אלה שבאים "ללוות", מי שמשקיע מאמצים, אפילו קטנים, אבל באופן עצמאי. רק הגירויים הקטנים האלה נחשבים.

"וסוג השני של האנושיות, הוא מכונה בשם "הרוצים ללות". אשר המה מתחשבים עם בעל הבית. ובעת שלוקחים מה מהחנות, אינם לוקחים רק מבחינת הלואה, שמבטיחים להחנוני לשלם לו, את מחירו הקצוב, דהיינו לזכות על ידה להמטרה התכליתית. ועליהם אומר: "כל הרוצה ללות, יבא וילוה".

"פנו אלי ואני פורע", אומר הבורא. אבל בשביל זה צריך להיות איתו בקשר, ואז יש בינינו הסכם, חוזה – הוא נותן לי כוחות שבזכותם אני עובד בצורה נכונה במאה אחוז. ורק את זה אני מבקש, את הרצון שהוא יתלבש בי ויבצע פעולה נכונה.

שאלה: הבעיה עם ההלוואות, שצריך להחזיר אותן…

תשובה: אני לא מחזיר את ההלוואה הזאת, אלא מממש אותה במקום, זה נחשב כהחזר.

שאלה: ובכל זאת, הצורך להחזיר את החובות מכניס אותי ללחץ…

תשובה: זה במקרה שאני לוקח את ההלוואה במקום אחד ומבזבז אותה במקום אחר. כאן אני בא לבעל הבית ואומר לו: "אני רוצה לבנות לך את הבית, אבל בשביל זה אני זקוק לחומרי בנייה, פועלים ואמצעים אחרים". למעשה, זו בכלל לא הלוואה, כי אני בונה את הבית בשבילו. אני מבקש את מה שחסר לי כי לבצע את ה"הזמנה" שלו.

שאלה: ומה אם אני לא אצליח?

תשובה: אתה תצליח. כי הרי אני מקבל גם את תוכנית העבודה, הכוחות, השכל, הרגש, בקיצור, את כל הדרוש להצלחה. "תעשה אותי כזה, כמו שאני צריך להיות", אני אומר. "תעשה דרכי את כל מה שצריך". זאת ההלוואה של הבורא – הנשמה שמתלבשת בי ומחליטה את הכול.

"אני רוצה רק להרגיש, להיות בטוח שאתה מתלבש בתוכי ומבצע את העבודה. אבל שיישאר בי משהו מעצמי. אני רוצה לגמרי להיות דבוק איתך, אבל בלי לאבד את ה"אני" שלי". במילים אחרות, אני רוצה להרגיש בתוכי את התוספת שלי, ולכן זה בכל זאת נקרא "הלוואה", ולא עבודה ישירה של הבורא.

בצורה כזאת, ההלוואה שמתלבשת בי מאפשרת לי להבין הכול יותר טוב, מה חסר לי כדי להיות כמוהו ולבצע את העבודה עם החזר של מאה אחוז. בהתחלה נותנים לי להבין שאני קיבלתי מאה דולר, ועשיתי את העבודה בעשרה דולר. אולם לאחר מכן אני משפר בהדרגה את הנתונים שלי בדרגות הסולם שמוביל למימוש עצמי בהשפעה במאה אחוז.

שאלה: האם אני חייב לקחת את ההלוואה הזאת, או שאני יכול לבצע את העבודה בלעדיה?

תשובה: מהיכן אני אקח כוחות? כתוב: "יצר האדם רע מנעוריו". יש לי רק חומר, רצון קטן ומקולקל שרוצה תענוגים אגואיסטיים של העולם הזה, בזמן שאני צריך בהדרגה לקבל יותר רצון מקולקל ולממש אותו כל פעם בצורה נכונה. אני מבקש "הלוואה" רק בשביל דבר אחד, כדי שהבורא יתלבש בי ויבצע את העבודה. אני רוצה לפעול בדיוק בהתאם לרצון שלו, לפי הרצון שלי. ורק כך אני יכול להצליח.

שאלה: אז מהי היגיעה שלי?

תשובה: בלהסכים עם זה. אני צריך להסכים ואז לבקש. זה בכלל לא פשוט.

מתוך שיעור על מאמר "השלום", 07.06.2013

ידיעות קודמות בנושא:
עירבון בתנאים רוחניים
הבורא מעניק הלוואה רק למי שיש ערֵבים
במידה שאדם מודד, מודדים לו

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/ZHQSR

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest