דף הבית / כללי / הכי חשוב! לא כמה אלא ממי…

הכי חשוב! לא כמה אלא ממי…

photo_rav_gh70_276.gif

החוקרים ק. גריי וד. ורנר, מאוניברסיטת הארוורד גילו, שכאב פיסי אשר נגרם מתוך כוונה תחילה, מורגש באדם יותר מאשר כאב שנגרם לו בטעות. תוצאות המחקר מראות שהרגישות לכאב מושפעת באופן ישיר מהיחסים בין האנשים.

התייחסותי: הדבר נובע מהשורש העליון של יחסינו עם הבורא. אם ברצוננו לקבל, מבלי לשים לב להשפעה שיש לכך עלינו, אז מה שמתקבל בנו מורגש בנו כ"העולם הזה", כמקום מר, קשה וזמני!

לעומת זאת, אם ברצוננו להרגיש את מה שאנחנו מקבלים וגם את מי שמשפיע לנו, אז אנו מרגישים את "העולם העליון" שהוא נצחי ומושלם. אח"כ העולם הזה נעלם ("הגוף", הרצון לקבל, מת), והרגשת הכוח העליון שהושגה על ידינו, נשארת לנצחיות, כמוהו כמותנו.

אפשר לתאר זאת כך: אני מקבל מתנה. נהנה ממנה ולאחר זמן מה מתחיל להרגיש בה פגם כלשהו. הרגשת החיסרון הזאת עוזרת לי לחשוב על המשפיע, כי האגואיזם שלי גורם לי כל הזמן לשאול "מדוע המתנה שנתן לי אינה שלמה?".

מחשבותיי על פעולת המשפיע מביאים אותי לחקור את פעולתו, את מחשבת הבריאה, ואת מה שקורה איתי החל מאותו הרגע שבו התחלתי להכיר את מתנתו ואת המטרה שלו בנתינתה.

מתוך שאני מגלה את מעשיו אני מתחיל להבין שהוא טוב ואוהב. ואז נשכחת ונעלמת הרגשתה וחשיבותה של המתנה עצמה, של העולם והחיים שלנו. יש רק "אני והוא" בלי המתנה. יש רק היחסים בינינו והרגשת החיים העליונים, שהתגלו בזכות אותה מתנה שעכשיו אני כבר לא זקוק לה.

שיחה על אושר

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Cz62c

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest