דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הייחודיות של הכוח שמנהל אותנו – חלק ג'

הייחודיות של הכוח שמנהל אותנו – חלק ג'

בין שני מצבים.

רק על ידי התגברות אמיתית על כל המכשולים שכל הזמן מפילים אותי, מסיתים אותי מהדרך הנכונה, באמונה למעלה מהדעת, ובניגוד לכל מה שאני רואה, אני מצרף את כל האירועים ואת כל מקורות ההשפעה לבורא, אז אני מבין שזה הוא שמתלבש בכל מיני בני אדם, בכל מיני כוחות, אירועים, רק באופן כזה אני יכול לעשות מאמצים לתיקון ההרגשה שלי בעולם, רק באופן כזה אני מחפש את הבורא.

אבל, לא תמיד יש ברשותי כוחות להתגבר על כל הספקות והמכשולים הללו ולהיאחז בבורא. לא תמיד אני יכול בעזרת אמונה למעלה מהדעת, כלומר על ידי מאמצים בניגוד לְמה שאני רואה, להבחין בבורא דרך כל מקורות ההשפעה עליי. ולמרות שהם יכולים להיות רציניים מאוד, מאיימים מאוד, אני בכל זאת צריך לראות דרכם את הבורא.

חיפוש כזה נקרא עבודה ב"אמונה למעלה מהדעת", כאשר אני משתוקק לבורא, למרות מה שאני מרגיש. אם אני לא מסוגל להחזיק מעמד בזה, אז אני נופל להרגשה של העולם הזה ורואה רק אותו. לכן תחילתה של הדרך הרוחנית מתחילה בקביעה שהבורא הוא היחיד שפועל בכל הפעולות שאותן אנחנו מרגישים בכל מה שמתרחש לא רק סביבנו, אלא גם בתוכנו, וכיצד אני מגיב על כך שהבורא משחק איתי דרך כל מיני דמויות חיצוניות.

גם כאן לא אני הוא זה שמגיב, אין לי שום דבר עצמאי, זה גם הבורא. יוצא, שאני נמצא באמצע, בין הבורא שמשפיע עליי מבחוץ ואיך הוא משפיע מתוכי על העולם החיצוני. דווקא באמצע בין שני המקורות הללו של הכוונה הנכונה, שאין עוד מלבדו, אני צריך למצוא את המצב המדויק שלי.

בעל הסולם כותב שבחיפוש הזה יש לאדם תמיד יותר ירידות מאשר עליות. תמיד יש לו יותר כישלונות בניסיונות לגלות את הבורא, להתחזק בתוכו, לכוון את עצמו אליו, לראות את הבורא בכל פעולה. יש מעט מצבים כאלה. יש הרבה יותר מצבים אחרים שבהם אני נופל ורואה רק את העולם החיצוני ואת עצמי בעולם הזה, כלומר לא את הבורא מתוך עצמי ומחוצה לי, אלא את עצמי ואת העולם החיצוני. בזה אפשר לומר מסתכמת כל ה"טרגדיה" שלנו.

המצב, שבו אני מרגיש את ה"אני והעולם החיצוני" נקרא ירידה. ואילו מצב שבו אני מרגיש, שגם בתוכי וגם מחוצה לי נמצא הבורא, נקרא מצב של עלייה. מה הכוונה שהבורא נמצא בתוכי? שאני מרגיש, כיצד הוא מסובב אותי. הוא אפילו לא נותן למאמצים הפנימיים שלי להשתוקק ישר אליו, לראות את העולם כיצירת מופת שלו.

כאן אני באמת נמצא בין שני מצבים: מבפנים כל הזמן "מרמים" אותי, ומבחוץ גם. כזאת הַכְווָנה כפולה "גם בתוכי וגם מחוצה לי", נקראת "הַכְווָנה על הבורא", שאין עוד מלבדו, וגם אני אינני, וגם העולם החיצוני איננו, אלא קיים רק הבורא לבדו. אז מיהו האני? אני, זו נקודה שנמצאת בין שתי ההשפעות: הפנימית והחיצונית.

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 24.11.2019

 

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/QSoup

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest