דף הבית / כלכלה / כסף / היום, מחר, מחרתיים

היום, מחר, מחרתיים

דעה (מ. דלאגין, כלכלן):

בעבר החינוך התמקד בהכנה של הכוח המייצר. היום אין צורך בחינוך כזה, מכיוון שצריכים לא את הממציאים, אלא את המבצעים, שיעבדו לפי הוראות ובלי צורך בחשיבה עצמאית.

בעבר גם היו בתעשייה ביצועים נמוכים, לכן היה צורך בכל אדם בשביל לקבל רווחים. היום צריך כמות יותר קטנה של האנשים בשביל התעשייה, הרבה אנשים הפכו להיות מיותרים, ולכן מורידים את רמת החיים של רמת הביניים במדינות המפותחות. אולם הדמוקרטיה עדיין מתקיימת דווקא ממעמד הביניים, ולמה היא תהפוך להיות בלעדיו? יותר ויותר מחליטים החלטות אסטרטגיות לא על בסיס מסחרי, האנושות מתרחקת מתבנית מחשבה מסחרית, אבל לאן, היא בעצמה לא יודעת.

המשבר הכלכלי הגלובלי מהווה חלק קטן בשינוי הצורה של האדם המודרני. הטכנולוגיה התעשייתית מתחלפת במידע וביוטכנולוגיה, שמשנה את הצורה של האדם. לאורך כל ההיסטוריה האנושות שינתה את העולם החיצוני. אבל היום זה רווחי לשנות את התודעה האנושית באמצעות הטכנולוגיה המודרנית. משינוי העולם החיצוני, האנושות עוברת לשינוי התפיסה של העולם החיצוני, מ"מחוצה לי" ל"בתוכי". אנחנו לא יכולים להעריך את התוצאות האלה, הרי היעד הופך להיות התודעה שלנו.

על רקע התהליכים שמתרחשים בחברה, בצורה טבעית נוצר המשבר המודרני הכלכלי עולמי, והמשברים הכלכליים הם כתוצאה מהיווצרות של השוק הגלובלי, שיצר את המונופול הגלובלי, שהיום נרקב.

אין פתרונות טובים למשבר. כולם מפחדים להחליט החלטות, ומושכים את הזמן. לכן יש אפשרות שיהיה פיצוץ פתאומי, הרי בשביל לפתור בעיות קטנות ופרקטיות יעשו צעדים קטנים וטקטיים, ואף אחד לא ישים לב לכאוס הגדול והעולמי.

הערה: הכול הגיוני, אך לא נכון, מכיוון שהכול מתרחש לפי התוכנית של הטבע, ומכוון דווקא כדי להכריח את האדם לשנות את עצמו מאגואיסטי, "לעצמי", לאלטרואיסטי, "כולנו ביחד".

ידיעות קודמות בנושא:
גבולות הצמיחה
חוק שימור הסיכונים
הבעיות הגלובליות של האנושות

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest