הוגלה מרצונו

בעל הסולם, מאמר "הגלות והגאולה":

"כל עוד שהלכנו בדרכי התורה, היינו נשמרים."

כידוע, כל מצוות התורה מסתכמות בכלל אחד עיקרי: "ואהבת לרעך כמוך". וכל המצוות עצמן, זהו תיקון של הרצון לקבל שלנו מהכוונה על מנת לקבל לכוונה על מנת להשפיע. אז ודאי, שאם העם היה עושה את כל התיקונים האלה, היה שומר על עיקרון האהבה, אז הוא לא היה סובל מכל הצרות האלה שבגלות.

אבל מצד שני, אנחנו צריכים להבין, שהגלות זהו דבר הכרחי. אנחנו צריכים להרגיש אותה ולהיות שקועים בה ממש לזמן מסוים.

לא במקרה, אצל המקובלים מימי החסידים שבמזרח אירופה, לפני מאתיים שלוש מאות שנה, היה נהוג לצאת ל"גָלוּת": בן אדם היה יוצא מהבית והיה הולך לא ידוע לאן. הוא הסתובב בין אנשים, היה נתקל בכל מיני צרות ובעיות, היה נקלע לכל מיני מצבים, שאִפשרו לו "להשתפשף" טוב טוב בין כל השונאים.

יציאה כזאת לגלות מרצון עזרה לזרז את הגלות הכללית, כדי שזה יסתיים הרבה יותר מוקדם מהמועד הראשוני. המקובלים לא עשו זאת למען עצמם, אלא ממש בעל מנת להשפיע. היום קשה לנו לתאר לעצמנו, לאילו מצבים וסכנות הם הכניסו את עצמם. אבל הם הרגישו שצריך לעבור את זה כדי לרכוש כוח אמיתי של פנייה לבורא.

ובכל זאת, אם נאמר באופן תיאורטי, אם העם היה שומר על עצמו בחוק האהבה ולא מקבל את נימוסי השכנים, הוא לא היה נכלל עימם בגלות ולא היה מתגלה כלפיו כל רע. כיוון שבעצם, כל הדברים הרעים שמתגלים, זה אותן "הכבדות הלב" שאנחנו לא הצלחנו להפוך אותן לעלייה, ולכן, אותן "הכבדות הלב" גרמו לנו לירידה

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם, "הגלות והגאולה", 12.08.2013

ידיעות קודמות בנושא:
סודו של יעקב מתגלה בימינו
חורבן הבית: אל תזלזלו באלה שנפלו
השבירה הייתה הכרחית

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/dTiXX

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest