דף הבית / קבלה לעם / יהדות וקבלה / הדת בראי הקבלה / ההבדל העיקרי בין חכמת הקבלה לדת

ההבדל העיקרי בין חכמת הקבלה לדת

תשובתי: המדעים של העולם שלנו, משיגים את הטבע הסובב מתוך חיישני התפיסה הגשמיים. לכן המרחב הסובב מצטייר לנו כפי שאנחנו תופסים אותו בחמשת החושים שלנו: ראייה, שמיעה, טעם, ריח, מישוש. 

מעבר לזה איננו יכולים להבין דבר. העולם שלנו מורכב רק מאותן התרשמויות שנותנים לנו החושים האלה והמכשירים הנוספים שהומצאו על ידינו, שרק מרחיבים את טווח החושים שלנו. אנחנו אפילו לא מודעים לכך שחוץ מחמשת החושים הגשמיים אפשר ליצור עוד משהו. כי אין לנו הרי צורך באצבע שישית על כף היד ולכן אנחנו לא מרגישים בה צורך. באופן זהה איננו מרגישים צורך בחוש נוסף. לכן אנחנו כלואים בכזאת "קופסה" שבה מרגישים רק את העולם הזה, שמוגבל על ידי החיישנים הגשמיים שלנו.

חכמת הקבלה חוקרת את העולם העליון, עולם שקיים למעלה מהחושים שלנו, היא מאפשרת לאדם לפתח חמישה חיישנים ההפוכים לחושים שלנו. הם אינם בנויים על האגו, אלא על השפעה ואהבה מלאה, ביציאה מעצמנו, אבל בדיוק לפי אותם העקרונות המדעיים-מסחריים, כמו בעולם שלנו. 

המקובל הוא מדען, חוקר. הוא לא מאמין בשום כישופים או תופעות לא מובנות. לכן התנאי העיקרי ביותר בחכמת הקבלה, הוא לימוד רק על אותן התופעות שעוברות את הבדיקה שלנו. המקובלים לומדים את ההרגשות שלהם, חוקרים, מתייעצים ביניהם, מגיעים למסקנה אחת, ורק אז המחקרים האלה הופכים לחוק. ואילו הדת מאמינה באיזה משהו, ולא עוסקת במחקרים. לכן אין לחכמת הקבלה שום יחס לדת: לא ליהדות, לא לנצרות ולא לאיסלאם. חכמת הקבלה היא היסוד של המדעים. עוד הפילוסופים הקדמונים ומדענים של ימי הביניים, כתבו על חכמת הקבלה כמקור כל המדעים.

שאלה: מה הופך את חכמת הקבלה למדע?

תשובתי: מחקר מדעי של העולם העליון. אם אנחנו חוקרים את העולם שלנו בעזרת חמשת החושים הגשמיים, אז כשאנחנו מפתחים בתוכנו חמישה חושים חדשים, שנקראים בחכמת הקבלה: כתר, חכמה, בינה, זעיר אנפין ומלכות, אנחנו חוקרים את המרחב הבא שנקרא העולם העליון. העולם העליון נחקר לפי חוקים מדעיים מדויקים, לכן חכמת הקבלה נקראת מדע. אין בה שום אמונה, כישופים, מוסכמות, סמלים, היא לא משתחווה בפני שום דבר.

שאלה: למה אנחנו צריכים להאמין שדווקא חכמת הקבלה מגלה את הכוח העליון? הרי על זה מכריזה כל דת.

תשובתי: הדת אינה מגלה את הכוח העליון, אלא מדברת רק על כך שצריך להאמין בו. ואילו חכמת הקבלה מביאה את האדם למצב, בו הוא משיג את העולם העליון שהפוך לאגו שלנו, ומתחיל להתקיים בו. חכמת הקבלה מגלה נפח בו קיים יקום אחר, ההפוך משלנו, אנטי עולם. אבל אנטי עולם לא לפי החומר, אלא לפי מצבו של אדם, נגד הרצון שלו. כי הרצון שלו הוא אגואיסטי, ואילו האנטי עולם, הוא אלטרואיסטי. כך קיימים חוקי המראה. לכן, אם הדת אומרת "תאמין", אז חכמת הקבלה אומרת: "אל תאמין לאף אחד ולשום דבר. בדוק הכול על עצמך".

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 27.9.2015 

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/JyaOG

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest