הגיע הזמן להאיץ

בעל הסולם, מאמר "השלום":

"וכפי המכות, שאנו מוכים בזמננו זה, גם לקחת בחשבון, את החרב, השלופה לעינינו על להבא. יש להסיק מהם, מסקנא נכונה, אשר סוף סוף תנצחינו הטבע, וכלנו יחד, נהיה מוכרחים, לעשות יד אחת, לקיים מצותיה, בכל השיעור, הנדרש מאתנו."

אנחנו נמצאים בכוח אחד שנקרא "הטבע", כוח ההשפעה. אנחנו בעצמנו מהווים את הכוח השני, כוח הקבלה. ובהתאם לגודלו, אנחנו צריכים לשמור על איזון, על השתוות הצורה עם כוח ההשפעה.

אמנם אנחנו לא יודעים ולא מכירים את כוח ההשפעה ולכן צריכים לעבוד עם הסביבה. אם אני שומר על איזון, בכך שמקבל ונותן בעבודה הזאת, אז זה נקרא שהכול בסדר. אם אני רוצה לתת לסביבה עוד יותר מהדרוש לאיזון, אז נקרא שאני מתקדם בדרך של "אחישנה", מזרז את ההתפתחות שלי. אז כוח האגו שלי יתעורר בי מהר יותר מאשר אצל האחרים, ואני כאילו בורח מהם קדימה, כי אם אני נמשך לכוח ההשפעה, אז מבפנים, בתוכי, יעלה בהכרח כוח הקבלה, בכך שמזרז את יציאת ה"רשימות" לצורך מימושם.

מצד שני, אם אני מפגר אחר קצב ההתפתחות הכללי של מערכת ה"מלכות" (כלומר, "כנסת ישראל", החיבור), אז אני מרגיש לחץ. האור העליון מעורר את ה"רשימות" השבורים, בכך שרוצה להעלותם לתיקון, ואם השרשרת הזאת של ה"רשימות" מתפתחת מהר יותר, אז זה טוב, ואם לאט יותר, אז אנחנו מרגישים את האור כרע.

בכללות, כל המערכת הזאת נקראת "העולם הזה". בתוכו נמצאת "מלכות" עם "כנסת ישראל", כלומר, עם אלה שרוצים לתקן את עצמם ולהשיג חיבור, וכמו כן "אומות העולם". הכול כלול כאן בתוך ה"מלכות". והיא נקראת העולם. אבל קשה לי לעבוד עם כל העולם, ולכן לפניי נמצא חלק קטן, הקבוצה, שבה אני מממש את התיקונים שלי.

לבורא, לאור העליון יש התחלה (0) ויש סוף (100%). ואין לנו ברירה אחרת, אנחנו חייבים להגיע לסוף. השאלה היא רק איך בדיוק אנחנו מגיעים. ורק על זה מדובר.

בהתפתחות שלנו עברנו שלושה שלבים: דומם, צומח וחי. השלבים האלה היו הכרחיים ואף אחד לא שאל אותנו להסכמתנו.

אבל, החל מדרגת ה"מדבר", אנחנו חייבים לעשות את זה בהכרה, מתוך הסכמה עצמית מעלים בקשה לתיקון (מ"ן) ולא אחרת. וזה אומר, שהאור העליון ילחץ עלינו בכל צעד ושעל, עד שאנחנו בעצמנו לא נפנה אליו בבקשה.

אי אפשר להתקדם קדימה על ידי ייסורים. להיפך, הם מחייבים אותנו לעמוד במקום, עד שיצטברו וישנו את היחס שלנו למתרחש. רק אז אנחנו נהיה מוכנים לכופף את הראש.

בכל מקרה, ללא הקדם החיסרון אנחנו לא נוכל לעבור את השלב הזה של ההתפתחות שנקרא "מדבר". כי השלב הזה דורש הבנה והכרה, שזה אפשרי רק אם יש לי חיסרון לכך. ואילו בדרגות הקודמות של דומם, צומח וחי, אני התקדמתי והתפתחתי ללא הבנה והכרה.

מתוך שיעור על מאמר "השלום", 08.02.2013

ידיעות קודמות בנושא:
להחזיר כמה שיותר מהר את כל הרע לטוב ומועיל
העיקר זה לזרז את הזמן
במהירות המרבית