האמת – בגילוי הבורא!

photo_rav_gh70_113.gif

שאלה: באחת מהתוכניות שלך אמרת, שאתה אתיאיסט ושהדת הופיעה מתוך האגו האנושי. אם כך, איך תסביר את העובדה, שחוכמת הקבלה התפתחה בתור מדע בחיקה של היהדות במשך מאות שנים? הרי המורים הגדולים ביותר של חכמת הקבלה היו אף הם יהודים מאמינים ושומרי חוק.
גם בעולם המודרני לומדים את חוכמת הקבלה קודם כל היהודים. החסידים הם דוגמא טובה לכך. אני לא חסיד, אך כשבבית-הכנסת שלנו אנו שרים במקהלה "לך דודי…", אני מרגיש זרימה עצומה של אנרגיה ואור, ונשמתי שמחה!

תשובה: אין לי מה לענות לך, חוץ מלאחל שתמשיך ללמוד את חוכמת הקבלה, בשילוב עם אורח חייך הנוכחי. אני ממליץ כך לכולם, ולא משנה מה מוצאם, עיסוקם ודתם.
חוכמת הקבלה אינה מנוגדת לדתות, כי במקום האמונה – היא מגלה לאדם את הבורא! וכל עוד זה לא יקרה, יהיו לך שאלות וספקות, ולא תבין אותי. וכשהבורא יתגלה לך, תבין הכול בעצמך, לפי העיקרון "נשמת אדם תלמדנו".

שאלתו של יוסף: לפי רמזים מסוימים בשעוריך בימי שלישי ב"בית קבלה לעם" בפ"ת משתמע, שיש ניגודים בין הדת לבין חוכמת הקבלה. לדוגמא, כאשר אתה טוען שלבורא לא חשוב איך שוחטים בהמה, מהצוואר או מהעורף, שהנחת התפילין לא משפיעה על הבורא, או שהמתנה למשיח היא לא דבר מציאותי. מהי האמת באמירות כאלה?

תשובה: האמת היא בחוקי העולם, אותם מגלה לנו חוכמת הקבלה. ניתן להשיגם לפי מידת השתוות הצורה איתם, לפי הכלל שבתורה: "אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות".
התיקונים מתבצעים רק על ידי האור העליון: "בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין". ואילו הפעולות הפיזיות רק נותנות לנו מסגרת של אורח חיים מסורתי.

שיעורים על פי המאמר "מהות הדת ומטרתה": שיעור 1, שיעור 2

פוסטים קודמים בנושא: הדת בראי הקבלה.

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/zf5Mx

2 comments

  1.  הגישה שהרב מבטא בעניין הדת זו הגישה היחידה המשכנעת אותי, ולפחות בתקופה זו היא מסמלת בעיני את האמת. אני אומר זאת אחר ששנים רבות הכרתי את הדת ואנשים רבים ההולכים בדרכה . מצד שני, לא הצלחתי למצוא בכתבי בעל הסולם או הרב"ש את ההתבטאויות הנחרצות של הרב, שכפי שאמרתי אני לגמרי מסכים איתן. להיפך, אני מוצא בכתבי בעל הסולם והרב"ש התבטאויות המחייבות את לימוד וקיום מצוות הדת המעשיות (לדוגמא בהקדמה לתע"ס אות כ"ד) כתנאי לכך שהאדם יהיה בהשגה רוחנית. מכאן אני מסיק שהרב לייטמן פיתח גישה שונה מזו המפורשת בכתבי בעל הסולם, הרב"ש והמקובלים עליהם הם נסמכים, ושהגישה הזו של הרב לייטמן מבוססת על מה שהרב לייטמן הבין מהרב"ש בפנימיות של הדברים, ושהרב"ש לא מצא לנכון להעלות פנימיות זו על הכתב או אפילו לבטאה במילים, מכיוון שבתקופתו לא היה טעם לעשות כך.

    כדי לצאת בפומבי בגישה חדשה כזו צריך או אומץ רב, או השגה רוחנית חזקה המאשרת לאדם את צדקתו. אני ממש מקווה שאצל הרב לייטמן זה נובע מהאפשרות השניה ושאצליח לטעום משהו מהמאור המחזיר למוטב למרות ששמירת המסורת היהודית היא חסרת טעם בעיני.

  2. זרי אלקלעי

    בשמחה ובהזדהות רבה קראתי את תגובתך לרב. אכן גם אני מרגיש ומבין בדיוק כמוך

    שמירת המסורת, בשלב מסויים של ההתפתחות  היא אכן חסרת טעם.

      את אור הבורא אפשר בהחלט להכיר ולהרגיש רק על ידי התכנסות והסתגרות בפנימיותך ובהיתנתקות מוחלטת בטלות העולם החיצוני, כל עוד קיימת טלות כזאת המחשבה שלך וכן גם  ההבנה של עולם הבריאה ממשיכים ליהיות משועובדים לעולם הגשמי.

    האנרגיה שאתה מרגיש אכן קיימת וזורמת כשהמחשבה כולה ממוקדת באמונה הפנימית, אמונה בעצמך ובבורא כאחד שבאותו רגע נהפכים לדבר אחד ויחיד. באותו רגע אתה חי דרגה גבוהה מאד של ההכרה העצמית.

    זרי

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest