דף הבית / אהבה / האם הבורא עזב אותי או שאני עזבתי אותו?

האם הבורא עזב אותי או שאני עזבתי אותו?

שאלה: בעל הסולם כותב, שהאדם חייב לפעול באופן מעשי כדי לעורר בתוכו את האהבה לבורא. אבל למה זה כל כך קשה לבצע את זה, למה יש כזאת התנגדות פנימית?

תשובתי: העניין הוא, שברגע שאתה נופל אתה לא רק מפסיק להרגיש את האהבה, אלא מאבד את הקשר עם הבורא. ואז נראה לך שהבורא עזב אותך.

אף על פי שבעצם, האהבה שלו היא חלוטה במימדים אין סופיים. אבל מתקרבת אליך ההסתרה מצד האגו שלך, שמתגברת כל יום, כל רגע, ולכן אתה לא מרגיש את האהבה שהייתה בתוכך. והעניין הוא, שאתה שוכח שזו תוצאה מהתקררות פנימית שלך ונדמה לך שהבורא עזב אותך.

לכן אתה צועק: "למה עזבתני!". אבל בעצם, אף אחד לא עזב אותך, אלא להיפך, הבורא נתן לך הזדמנות לגלות אותו עוד יותר בעצמך. זה ההבדל בין דת לחכמת הקבלה. אדם דתי מתפלל לבורא, בכך שמבקש שהבורא יעשה הכול בשבילו. ואילו מקובל מתפלל על זה שהבורא ייתן לו כוחות ואמצעים שאיתם הוא יוכל לעשות ולתקן משהו.

שאלה: האם לעורר את האהבה לבורא, זה נקרא לעורר בתוכי אהבה לחברים?

תשובתי: בלי זה אי אפשר. רק דרך אהבת חברים אפשר להגיע לאהבה לבורא, כמו שנאמר: "מאהבת הבריות, לאהבת ה' ".

מתוך שיעור על אגרת ב' של בעל הסולם, 19.08.2014

ידיעות קודמות בנושא:
שלא תישכח מתנת האהבה
לעמוד יום ולילה על משמר האהבה
שלהבת אש של אהבה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/D0Q1W

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest