דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / האם אפשר לצאת מהגלות באמצעות חציית גבול?

האם אפשר לצאת מהגלות באמצעות חציית גבול?

בעל הסולם, מאמר "הגלות והגאולה": "הרי הוי' יראנו בעליל שאין כל קיום לישראל בגלות, ולא ימצאו להם מנוח – כמו שאר העמים שנתערבו בגוים ומצאו להם מנוח, עד שנטמעו ביניהם, ולא נשאר מהם זכר."

הדרך השגויה, בסופו של דבר, מביאה אותנו למבוי סתום, מקרבת להכרת הרע. בכל מקרה נצטרך לגלות אותו, אבל רצוי דרך הלימוד של חכמת הקבלה ומשיכת המאור המחזיר למוטב. בכך נגלה את הרע בצורה פנימית, מראש, לפני שהוא יתבטא ברמה הגשמית. כך נוכל להתקדם, בדומה לחכם אשר צופה קדימה. ואז במידת גילוי הרע נהיה מסוגלים לצאת ממנו.

אך עומדת בפנינו בעיה גדולה. אנחנו תופסים עמדה שהיא לא בדיוק ניטראלית: כבר במשך אלפי שנים אנו נמצאים בגלות מאוד קשה, בהסתר הכבד ביותר. שקענו בתוך מחשבות ודמיונות לא אמיתיים, ברצונות מזויפים. החלפנו את המצבים של "לשמה" ו"לא לשמה" ל"קליפה" ונמצאים עכשיו תחת שליטתן של "אומות העולם". במילים אחרות, השתלטו עלינו כל מיני חשבונות אגואיסטיים שאיננו מודעים להם ואין ביכולתנו להשתחרר מהם.

היום התורה והמצוות בקרב העם הן לא "תורת תבלין" עבור היצר הרע. ואף על פי שהתורה למעשה היא שיטת תיקון האגו, אנו משתמשים במשהו אחר לגמרי תחת אותו השם, אך לא על ידי תיקון האגו אלא על ידי חיזוקו.

זהו סימן הגלות, ואין כאן את מי להאשים. זהו התהליך וחייבים סוף-סוף להכיר בו על מנת שלא נצדיק את עצמנו, אלא להיפך, נבין מה החכמים כותבים על המצב הנוכחי שלנו.

חייבים להבהיר – מהי גלות? מה היא מהותה? אם אני קונה כרטיס טיסה ומגיע לישראל, האם אפשר להגיד בכך שחזרתי מהגלות? ואילו אם אני טס לארה"ב, האם אז אני חוזר לגלות? האם באמת כל העניין הוא בחציית גבולות המדינה?

אנחנו צריכים הגדרות מדויקות ואמיתיות של גלות וגאולה.

בעל הסולם כותב במאמר "וזאת ליהודה": "כל האותיות של גאולה אנו מוצאים בגולה חוץ מאות אל"ף, אשר אות זו מורה על אלופו של עולם, כמאמר חז"ל, והוא ללמדנו שצורתו של ההעדר אינו אלא בחי' השלילה של ההויה. והנה צורת ההויה שהיא הגאולה, מודעת לנו בכתוב ולא ילמדו עוד איש את רעהו וכו' כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם. וא"כ יהיה צורתו של ההעדר הקודמתו דהיינו צורתו של הגולה רק בבחי' השלילה של דעת השי"ת שזהו חסרון באל"ף, שחסר לנו בגולה, והמקווה לנו בגאולה, שהיא הדביקות באלופו של עולם כאמור."

חכמת הקבלה זוהי שיטת גילוי הבורא לנבראיו, וזאת הגאולה. לא ניתן להשיג אותה ללא מימוש השיטה הזאת. ומי שמתנגד לכך, אינו יודע את ההגדרות, אינו מבין למה היה צריך לצאת לגלות וכיצד לחזור אחר כך לגאולה. הוא אינו מבין את ייעודה של חכמת הקבלה אשר נחוצה לנו אך ורק כדי לגלות לאדם בעולם שלנו את הבורא. בכך הגאולה מתממשת.

לפיכך, "ארץ ישראל" זהו הרצון שבו שורה הבורא. במילים אחרות, זהו הרצון שמתוקן על ידי הכוונה על מנת להשפיע, שהוא אפשרי שוב רק באמצעות התורה, כלומר המאור מחזיר למוטב.

בתחילה אנחנו נשלטים על ידי הרצון של "אומות העולם", אך כאשר אנחנו מתקנים אותו, הוא הופך לרצון שמשתוקק "ישר-אל", ל"ארץ ישראל". כל מי שתיקן את רצונו באופן כזה, הוא נקרא "יהודי", מפני שמגיע לאיחוד, לדבקות בבורא, מגלה את הכוח העליון ברצון המתוקן. וזה חייב לקרות כאן, כל עוד אנחנו קיימים בעולם הזה. לאחר המוות לא נשיג שום דבר.

כל זה חייב להיות ברור לאנשים, ואז נוכל לדבר על הגאולה. ועד אז, החזרה הגשמית לארץ ישראל מראה לנו בוודאות שבכלל לא השתנינו, ואפילו השתנינו לרעה. השינוי האמיתי בא לידי ביטוי בתוך האדם שמתקן את עצמו.

ולכן, כפי שמסביר בעל הסולם, לא נוכל להגיע לחיים מאושרים, בטוחים ומלאים, אם לא נגיע לגאולה הפנימית. הרי, הפנימי קודם לחיצוני.

מתוך השיעור על מאמר "הגלות והגאולה", 01.12.2013

ידיעות קודמות בנושא:
תחת שליטת אומות העולם
חכמת הקבלה היא נחלת הכלל
ארץ שניתנה לנו כמקדמה בשביל התיקון הרוחני

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/eTmDJ

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest