דף הבית / המשבר ופתרונו / האם אפשר לבטוח ברובוטים?

האם אפשר לבטוח ברובוטים?

שאלה: מדענים אמריקאים גילו במהלך ניסוי, שבני אדם במצב קיצוני בוטחים יותר ברובוט מאשר בהגיון הבריא ובהוראות כתובות.

חוקרי המכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה הושיבו 30 סטודנטים מתנדבים באולם לא גדול וביקשו מהם לבצע משימה מסוימת. פתאום גלאי העשן החל לצפור, והוזרם עשן לאולם. הסטודנטים עמדו בפני הבחירה, האם לצאת מהדלת שדרכה הם נכנסו, או לצאת דרך דלת צדדית קטנה, שאליה הצביע רובוט בצורה שגויה. הסתבר, שרוב המתנדבים, 26 מתוך 30, צייתו לרובוט והלכו לכיוון מבוי סתום.

מצד אחד מדובר בהתפתחות, כי הרי אנחנו בעצמנו יוצרים את המכונות והטכנולוגיות האלה, ומצד שני, אנחנו מצייתים לרובוטים שלנו, ונהיים יותר טיפשים מהם. תוכל להסביר את הפרדוקס הזה?

תשובתי: הניסוי עצמו לא מובן לי. איך אפשר לא להאמין לגלאי שמראה בדיוק לאן צריך לרוץ במקרה של אזעקה? לְמה האדם יכול לציית, לאינסטינקט שלו עצמו? גם אם האדם יודע היכן נמצאת דלת היציאה מפני שהוא נכנס דרכה, יכול להיות שמשתוללת שריפה, והרובוט מורה על יציאה אחרת, וקובע דרך יציאה בטוחה, אז מדוע שהאדם לא יבטח בו? גם אני הייתי מציית להוראות של הרובוט.

הערה: ככל הנראה היו שם אנשים נוספים שהראו לאן לצאת, ובכל זאת, משתתפי הניסוי בטחו ברובוט. פעמים רבות למשל, תוך כדי שימוש בנווט, אנחנו מרגישים כי הוא טועה בדרך, ובכל זאת פועלים בצורה עיוורת לפי הוראותיו.

תשובתי: זה טבעי, הרי אנחנו מתחילים לכבד מכשירים שההיגיון המבולבל והספקות שלנו לא קיימים בהם, לכן גם אני הייתי בוטח יותר במכשור. אנחנו מעלים לוויינים למסלול טיסה סביב כדור הארץ, טסים וצוללים במים, וכל זה הודות למכשירים. הגורם האנושי יכול לשחק כאן תפקיד שלילי גדול מאוד. לכן אני סבור, שצריך לבטוח יותר במכשירים מאשר בבני אדם.

הערה: גם בחיי היום יום אנחנו לגמרי לא בוטחים בבני אדם.

תשובתי: מדוע עלינו לבטוח בהם? דווקא בגלל הגורם האנושי מתרחשים פיצוצים בתחנות כוח גרעיניות.

הערה: רבים אומרים וכותבים שרובוטים יהפכו להיות חזקים יותר מאיתנו.

תשובתי: זה לא יקרה. רק בני אדם פרימיטיבים שאינם מבינים את מבנה המערכות המכאניות, יכולים לומר זאת. מערכת מכאנית איננה יכולה להיות אף פעם חכמה וחזקה יותר מהאדם שיצר אותה, אולם במצבים קריטיים היא בטוחה יותר, מפני שאין בה ספקות פנימיים.

שאלה: האם בנוכחותן של טכנולוגיות כאלה, יישאר מקום ליחסים בין בני אדם?

תשובתי: אנחנו נעים לקראת השימוש בטכנולוגיות האלה כדי לא לתקשר זה עם זה. מי בימינו צריך תקשורת הדדית? גם כשאנחנו שומעים אחד את השני דרך המחשב אנחנו למעשה לא מתקשרים זה עם זה, אלא קוראים או רואים משהו על המסך וזהו.

התפתחות האגו דוחפת את האדם להיות אינדיבידואליסט ומבודד מכולם. אם נספק לאדם את המינימום ההכרחי ונסגור אותו בחדר עם מחשב, אז הוא לא יצטרך יותר שום דבר, ממש כלום. אפילו אם הוא יישב בכלא, בתנאים נוחים לקיום ביחידות, לא יהיה לו יותר צורך באף אחד.

ההתפתחות הזאת תימשך עד שהאדם ירגיש שיחד עם זאת הוא נמצא במצב של מיתה. מצד אחד זה נוח לאגו שלו, אולם מצד שני זה מוות. אנחנו נמצאים בכזה מצב, שכשאנחנו נפרדים זה מזה, מצד אחד אנחנו מרגישים נוחות, ומצד שני, כשאנחנו מתרחקים זה מזה ומנתקים את הקשרים בינינו, אז אנחנו מרגישים שאיננו יכולים זה בלי זה. כאן מופיעה סתירה, כמו בין בני זוג מאוהבים, שאוהבים ושונאים.

הפרדוקס הזה ימשיך להופיע בחברה האנושית במידה שבה בני האדם יתרחקו זה מזה. ההתרחקות הזו תוביל אותנו לסתירה וניגודיות שלא נוכל לפתור בשום צורה, אלא רק לפי הכלל התנכ"י "על כל פשעים תכסה אהבה".

במילים אחרות, כשיהיו בינינו מרחקים אגואיסטיים עצומים, נוכל ליצור מעליהם גשר של אהבה הדדית, של השתתפות הדדית, של קשר. האגואיזם והאלטרואיזם לא יעבדו בדרגה אחת, אלא בשתי דרגות. דווקא השילוב בין שתי הדרגות האלה, אהבה ושנאה, חסר לבני זוג. עלינו לפעול כך שאהבה קבועה תגבור על השנאה.

ככל שהמרחק בין שתי דרגות מקבילות גדול יותר, כך האהבה גבוהה יותר מהשנאה, וכך הקשר חזק יותר. אהבה נבנית דווקא על הדדיות, כשיש למטה התנגדות, ולמעלה חיבור.

שאלה: והטכנולוגיות יעזרו לנו בזה?

תשובתי: שום דבר לא יעזור בזה פרט לחכמת הקבלה. רק היא תאפשר לנו לבנות קשר כזה, זוהי הטכנולוגיה היחידה.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "חדשות עם מיכאל לייטמן", 1.3.2016

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/geBNt

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest