דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / האדם בונה את הבורא

האדם בונה את הבורא

כנס בסנט פטרבורג, שיעור הכנה מס' 1

שאלה: האם אנחנו יכולים לגלות בינינו את הבורא ממש עכשיו?

תשובתי: אנחנו מבינים את המושג "בורא" כתחושה של אחווה, קשר, אהבה. זה לא משהו מוגבל במרחב, בנפח, אלא זה כוח כללי של הטבע שבו אנחנו חיים. אנחנו בונים אותו, אנחנו עושים זאת.

אם נוכל להתארגן כך שנגלה את הכוח הזה, אז הוא יתקיים. באותה צורה הוא גם ישפיע עלינו וגם אנחנו נהיה מקושרים אליו. כלומר, האדם בונה את הבורא.

עלינו כל הזמן להשתדל למצוא את הזרימה הזו שבה כולנו מתקדמים, מתקיימים, ולהימנע ממחשבות ומפעולות מיותרות, כלומר שהכול יהיה מכוון לחיבור בלבד, שזה יחיה בנו ואנחנו אוטומטית נרגיש אותו.

כמובן, שלכל אחד מאיתנו תהיה יגיעה מסוימת כלפי זה, אך היגיעה הזאת תהפוך להיות רצויה, כמו אדם שמשחק כדורסל ומשקיע בכך מאמץ, אבל נהנה. הרי בעולם הזה אנחנו מקבלים תענוג מפעולות רבות שלכאורה אנחנו משקיעים בהן מאמצים גדולים.

לכן, עלינו להבין שהמאמצים שלנו ייצרו בנו תחושה של תענוג, ודווקא הדחף להתקרב בכוונה לעשות בכך נחת רוח לבורא, ישמח ויחיה אותנו.

מ"ן, זה מה שניזונים ממנו במדבר. מ"ן, זו עליה של הרצון. בעולם הגשמי אנחנו עובדים ואחר כך מקבלים שכר. ואילו העבודה הרוחנית, בעצמה הופכת לשכר, המאמצים הופכים להיות לנו למזון: תחושת החוסר, הרעב, ההשתוקקות ממלאה אותנו.

לפיכך, אנחנו פתאום נתחיל להבין שגם קודם היינו במצב השלם הזה, פשוט לא הרגשנו אותו. ועכשיו, כאשר "ניקינו" את כל הכוונות שלנו, הכנו את כלי ההרגשה, אנחנו רואים שאנחנו קיימים בתוך זה. דבר לא השתנה, למעט העובדה שהתחלנו להבין נכון את המצב שבו היינו, והוא מופיע לפנינו כיקום שהשתנה, כאנושות שהשתנתה, כעולם אחר. אבל כל זה ביחס אלינו, מכיוון שאנחנו אלה שהשתנו.

מ"ן (תפילה), זו השתוקקות הדדית, עזרה הדדית, דאגה לכך שהחברים שלי יגלו את הכוח העליון! רק זה מהווה מטרה למאמצים שלי. ואם אני שואל את עצמי: "על מה אני חושב?", זאת אומרת שאני נמצא בדאגה שכל החברים ברחבי העולם, כל הקבוצה הענקית שלנו, יקבלו את גילוי תכונת ההשפעה והאהבה בינינו. אם כל אחד יחשוב כך, כאחראי על כל השאר, אז זה יצליח.

עלינו להגיע לכך. לא לצפות לשום שינויים חיצוניים, אלא רק לשינויים פנימיים שצריכים להיות כאלה, שבמצב הרגיל שלנו נרגיש את העולם העליון.

לכן הבקשה שלנו צריכה להיות אחת ויחידה כמו המטרה. ההשתוקקות צריכה להיות משותפת. הכוונות והמחשבות של כל אחד צריכות להיות לא על עצמו, על ההשגות שלו, אלא על ההשגה שלנו בלבד. בשלב ראשון, "אנחנו" במקום "אני" ובשלב הבא – אחד שלם במקום "אנחנו", כאשר כולנו מתמזגים עם הבורא. כך מתחיל להתגלות הכוח העליון היחיד של הטבע בחיבור בינינו.

מתוך שיעור הכנה מס' 1 לכנס סנט פטרבורג, 18.09.2014

ידיעות קודמות בנושא:
נקודת הדבקות הראשונה בבורא
לטפח את הרצון האמיתי
בורא אישי שלי ושלנו המשותף

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/CE2MN

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest