דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / האגו אינו הפרעה, אלא אמצעי להתקדמות

האגו אינו הפרעה, אלא אמצעי להתקדמות

מתוך כתבי הראי"ה קוק, מאמר "תעודת ישראל ולאומיותו": "אהבת הכלל היא הרגש היותר מבורר, בנויה על פי ההכרה החושית. אמנם ראוי ללכת בה על פי מידותיה וצריך האדם שיכשיר את עצמו למטרה זו שיהיה חלק בחיי הכלל. וזוהי תורת כל החכמה המוסרית הפרטית."

אהבת הזולת היא הכלל שכולל בתוכו את כל הפעולות של האדם. במילים אחרות, לא כדאי לבצע פעולה כלשהי אם היא אינה נובעת מתוך התפרצות והתרחבות האהבה. אחרת, הפעולה הזאת אינה תואמת את תוכנית הבורא, ובסופו של דבר, היא תביא בהכרח לתוצאה גרועה. בדיוק כך בודקים את היוזמות שלנו – אם הן מכוונות לאהבת הזולת, אז זה יצליח, ואם לא, אז זה לא יצליח.

אבל כיצד מסבירים זאת לאנשים? אם הם ישמעו על כך, הם יאמרו שהם אינם צריכים את הטפות המוסר שלנו. הם רוצים רק לחיות ולהנות מהחיים.

ובכל זאת, עלינו לחפש דרכים אל ליבם. לא כדי לתת להם אהבה, אלא כדי להגיע לאהבת הבורא דרך זה. אני אלמד לאהוב את הבורא רק אם קודם אלמד לאהוב את נבראיו. רק למען המטרה הסופית, שהיא אהבה לבורא, אני מנצל את כל העולם.

איזו אהבה זאת לנבראים אם אני סתם מנצל אותם? ובכל זאת, זה כך. אני באמת אוהב אותם, מפני שרק בזכותם אני מגיע לאהבת ה'. האמצעי הופך להיות חשוב עבורי כמו המטרה.

האגו העצום והרחב רומז לי שכדאי לי להתעלות מעליו, מפני שאז אני אשיג משהו הרבה יותר גדול. מסתבר, שכאשר אנחנו הופכים לאגואיסטים הגדולים ביותר, אנחנו מבינים כיצד לנצל את האגו שלנו בצורה חדשה, יותר יעילה ואז כבר לא להנות בתוכו, אלא מעליו. ואז אני אהיה כמו הבורא.

דווקא על ידי גישה בריאה כזאת בלי אשליות, אני מתכוון לנצל את כל המציאות כולל הבורא. כי בלי להגיע לדרגת "פרעה", אני לא אמשיך להתקדם. אני חייב להרגיש ולחוות את הכול, אבל בליווי הבירור הנכון, בלי דמיונות מעורפלים. אני צועד בדרך בצורה מדויקת בלי לסטות מהמטרה.

נאמר על כך: "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות". אני ניגש לכל אבן דרך עם "חבילת" התכונות שלי ואני בכלל לא צריך להיפטר ממנה. אין לי שום דבר חוץ מהאגו, הוא מעורר אותי להיכנס לקבוצה, להתבטל כלפי החברים, להתכלל בהם, להתקדם לבורא ולפנות לקהל הרחב. כל הצעדים שלי הם תוצאה של האגו. ופתאום אני מבין שמעכשיו צריך להשתמש בו אחרת, לא מתוכו, אלא מעליו.

אז כיצד להשיג זאת? כיצד מפיקים תועלת מתוך האגו שלי? בעזרת "האור המקיף". שהוא ישפיע עליי וייתן לי אפשרות להתעלות מעל האגו. אני לא רוצה יותר להיות מוגבל על ידו, מפני שאני כבר מבין שאני לא מסוגל לתפוס הרבה בתוכו. הוא מציע לי רק את העולם הזה אבל אני רוצה יותר מזה…

כשאני מסתכל עכשיו על עצמי, אני רואה "בהמה" שנהנית מאוכל, מין, משפחה, נוחות, רוגע, כסף, כבוד, מושכלות. אבל מעל הדרגה ה"בהמית" אני שואל את עצמי האם כדאי לי להתעלות עוד קצת? ואז אני מקבל את השיטה שמאפשרת לבצע את העלייה הזאת. בצורה כזאת מניע אותי אגו יותר גדול, יותר גדול מכל הרצונות הקודמים. ואני מתקדם מעליהם.

רק כך אפשר לגדול, בלי לנטרל את האגו שלי אלא על ידי ניצול נבון שלו. כל ההתפתחות מכוונת כדי להפוך אותנו לאגואיסטים יותר גדולים, אבל חכמים ולא פרימיטיביים. אנשים אחרים מוכנים להסתפק במועט. תן לאדם מיליון דולר כדי לפתור לו את בעיות הקיום והוא מרגיש מסופק ומסודר. אבל אני לא מסתפק בכך, אני צריך לשלוט על העולמות. אני פרעה, שמכריז "מי ה' אשר אשמע בקולו? לא, אני שלוט במקומו!", אגו כזה אני אגלה בי אם לא אעצור באמצע הדרך.

אבל את האמת הזאת מגלים רק לאנשים עם "נקודה שבלב", עם פוטנציאל רוחני, "מגלים להם רז זה לאט לאט".

שאלה: כיצד אני יכול להישמר מטעויות ולא לשקוע בתוך האגו עד מעל הראש? כיצד אני יודע שאני נמצא בכיוון הנכון?

תשובתי: אם אתה קשור אלינו, אז אתה מתקדם נכון. אפשר להיות בטוח רק אם אתה נמצא בידיים נכונות ורוצה להימצא בהן. אין אפשרות אחרת.

הבעיה היא לא בחולשה ולא בחוסר ההבנה, אלא בהתערבותן של שיטות אחרות. האדם אינו מהווה הפרעה עבור עצמו, אבל אם הוא מתחיל להידבק על ידי "וירוסים" מבחוץ, אז הוא לא יצליח.

מתוך שיעור על פי המאמר של הראי"ה קוק "תעודת ישראל ולאומיותו", 27.08.2013

ידיעות קודמות בנושא:
אהבה כחוק הטבע
מצוות האהבה
ואהבת לרעך כמוך

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/6nUrI

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest