קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: אני לא הבנתי, במה התפתחות המדע הפריעה לאנושות?
תשובתי: מדע, זה חיפוש הבורא באמצעות השׂכל הגשמי שלי. אנחנו עושים כל מיני מחקרים, ניסויים בעזרת חמשת החושים שלנו ומחפשים את הכוח העליון. כי כל חיפוש מדעי מכוון לבורא, לסוד החיים, לסוד הבריאה.
יוצא, שאנחנו מקווים להשיג את הכוח העליון, את מערכת הבריאה, את מטרת הבריאה, את סוד הקיום והחיים שלנו, בשׂכל הבהמי שלי, בחושים הגופניים שלי?
ודאי, שזה בלתי אפשרי, הדרך הזאת מביאה אותנו למבוי סתום. לאחר אלפי שנות התפתחות כזאת, אנחנו מגיעים היום למשבר ורואים שהמדע לא יכול לעזור לנו. הוא לא מספק לנו אפילו חיי רווחה בחיים הרגילים שלנו.
מדע, זה אמצעי לגילוי החולשות של האדם והטעויות שלו בחיפוש אחר סוד החיים, מטרת החיים, מהות החיים, טעם החיים ברגש ובשׂכל הגשמיים שלו. לכן המדע מביא אותנו בדרך עקיפה למסקנות נכונות. האדם חייב לגלות את האפסיות של המאמצים שלו ולתלות את כל התקוות רק במאור המחזיר למוטב.
וכל ההתפתחות של המציאות מיועדת רק כדי להגיע לנקודת האכזבה והייאוש בתוכנו. כמו שנאמר: "אין רגע יותר מאושר בחיי האדם, אלא כשמיואש מכוחותיו עצמו". זה באמת גילוי גדול. ותתאר לעצמך, שזה קורה במימדים של כל האנושות.
אנחנו נבין, שכלום לא יעזור לנו חוץ מתפילה, זאת אומרת, העלאת מ"ן נכון לקבלת כוח מלמעלה שמאפשר לפעול ולהשיג את המטרה. בכוחנו רק לברר מתוך החושך את האור המקווה שקובע הכול. אור, זה אמונה.
היום אפשר לדבר על זה בגלוי. עוד לפני 50 שנה אף אחד לא הסכים עם זה, ובראשם, אני בעצמי. אני הייתי הסנגור הנלהב ביותר של ההתקדמות המדעית. היה לי נדמה שמדע זה הכול.
אבל עברו שנים, והאנושות התאכזבה מהמדע. אף אחד היום כבר לא מצפה מהמדענים שיגלו משהו לטובת האנשים. כל גילוי כבר מראש נועד להביא לנו רע. כי מלכתחילה הוא נגד מטרת הבריאה ונגד האמצעים להשיג אותה, מפני שהוא מאפשר לאדם לסמוך על השׂכל שלו.
לכן אין לנו שום סיכויים שהמדע יניב איזה שהם פירות טובים. אבל עד שאנחנו לא נתייאש ממנו לחלוטין, כולל מהכוחות של השׂכל, אז אין מה לעשות, נצטרך עוד קצת להתפתח בזה.
אבל אסור לזלזל במדע. כי זה אמצעי שמוביל למטרה, אפילו בדרך עקיפה. וכל אמצעי הוא קדוש. בסופו של דבר, גם מלאך המוות הופך להיות מלאך קדוש. בתוך "מלאך המוות" הזה נכללים כל הטעויות שלנו ונכלל גם מדע.
הבעיה היא לא במדע עצמו, אלא בזה שהאדם סומך על עצמו, מקווה בגאווה העצמית שלו להגיע לחיים הטובים ללא שום קשר עם הבורא.
הטעות הזאת אופיינית גם לאדם הלומד את חכמת הקבלה שהופך אותה למדע. זוהי הטעות העיקרית, שנקראת "קליפה" (כוח הטומאה). החובה שלנו היא לעקוב באופן מדויק אחר ההוראות, כדי להפוך את הלימוד הזה ללימוד תורה, ולא לימוד חכמה. ביניהם עובר גבול חד ודק מאוד.
לימוד חכמת התורה מסמל גילוי של אור החכמה שמושג על ידי אור התיקון, שנמצא בתורה. חכמת התורה, זה "אור חכמה" המלובש ב"אור חסדים".
מתוך שיעור על "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 27.08.2014
ידיעות קודמות בנושא:
יסוד כללי לכל המדעים
מה יחייב את המדע להסכים עם הקבלה?
המדע על הכוח שמנהל את העולם
