דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / דמוקרטיה של גן ילדים

דמוקרטיה של גן ילדים

פעם העולם היה נשלט על ידי מלכים. שליטתם הייתה מוחלטת והם שלטו בעמים במשך זמן רב.

אחר כך החל העידן התעשייתי, הבורגנות התחזקה, ומוסד המלוכה נשאר, אם בכלל, בתור סמל של כבוד ותוספת יפה לחיי המדינה. במקום מלוכה, קמה מערכת ממלכתית די "מעורפלת" – כבר לא שלטון של אדם אחד, אלא שלטון של כסף, כלומר, של אנשים שיש להם כסף.

הם בעצם שולטים בעולם, בסופו של דבר, רק כמה משפחות שהחלו לנהל את הזרמים הפיננסיים לפני שלוש מאות, ארבע מאות, או אפילו חמש מאות שנים. אגב, הם כבר אז החלו להכתיר ולהפיל מלכים לפי רצונם.

ובכן, העולם מונע על ידי כסף גדול, ואלה שהכסף שייך להם נמצאים מעל המדינות והגבולות. יש להם מפת עולם משלהם, והממשלות הדמוקרטיות משרתות אותם, בתור "פסאדה". למעשה, הדמוקרטיה היא "גן ילדים" עם מטפלות שמרגיעות את ה"חניכים" ומקבלים מהם את כל מה שהם צריכים. "ילדים" רגועים ומסופקים – זו היא דמוקרטיה.

בעיניי, זה המשטר החשאי והערמומי ביותר. המלך הוא משהו שונה, הוא בגלוי מצהיר על שליטתו העליונה בכולם. איתו הכול ברור: הוא האדון, הוא מחליט, והוא מוקף על ידי אנשים חזקים ועשירים. מצד שני, בדמוקרטיה, אין לאף אחד כוח אמיתי ואחריות אמיתית. היום פוליטיקאי אומר דבר אחד, ומחר – דבר אחר. אנחנו כל כך גאים בצורת הממשל הזאת, אולם למעשה, היא בזויה מכל צורת ממשל אחרת בגלל השקריות שלה, ובכל יום אנחנו רואים את זה בצורה ברורה יותר.

למנהיגים שנבחרו באופן דמוקרטי בגבולות המערכת אין סמכויות אפקטיביות, והם לא מסוגלים לפתור בעיות. היום העמים מודעים לכך ומתייחסים אליהם בהתאם. כמו שאין כוח אמיתי להמונים, כך גם אין אותו לממשלה. חבריה פשוט "הסתדרו טוב", השיגו "ג'ובים" עם משכורות גבוהות, בונוסים, פגרות, וכולי. בנוסף, הם יודעים לקלל אחד את השני ומבלים זמן רב בעיסוק ה"פרודוקטיבי" הזה. ככל שהזמן יעבור, כולם יראו את זה – באחד מהשלבים של "הכרת הרע", אשר יעזור לנו לשנות את המצב.

מצד שני, במונרכיה האמיתית והנכונה, המלך המתאים והחכם דאג לעם שלו יותר מאשר חברי הפרלמנטים הנוכחיים והשרים, עם כל המילים היפות שלהם. הרי, המלך הרגיש: "המדינה הזאת היא הממלכה שלי, הרכוש שלי." לעומת זאת, המנהיגים הנוכחיים לא רואים את העם שלהם. לפי תפיסתם, אנשים הם כלום, משהו בלתי מזוהה שכאילו לא קיים…

כמובן, זה לא אומר שהמגמות האוטוריטריות המודרניות הן חיוביות. כאן הנקודה היא, שבמדינות שונות יש נוסחאות שונות של שלטון. צריך לקחת בחשבון את אופיו של העם והחינוך שהוא מקבל, כמו גם גורמים אחרים. לדוגמה, רוסיה נוטה לשלטון של איש אחד: אנשים רוצים שיתנו להם לארגן את חייהם, ומעדיפים לראות מישהו אחד למעלה – שיהיה יותר ברור. מצד שני, העימות הנצחי של הרפובליקאים והדמוקרטים זהו סבך כזה שהאמריקנים עצמם, כנראה, לא מבינים מה הם התהליכים שמתרחשים בשלטון.

באופן עקרוני, לולא השחיתות ברוסיה, שהגיעה לממדים עצומים מפני שלא טופלה בזמן, רוסיה הייתה מציבה בתוכה את השלטון לשביעות רצונה, וכעיקרון, לא הייתה שונה מאמריקה. הרי, האמריקאים נשלטים, אם כי בצורה מרומזת, על ידי חוקים נוקשים הרבה יותר מאשר ברוסיה. בצורה חיצונית אמריקה היא מדינה חופשית, אולם למעשה, אין שם הרבה יותר חופש מאשר ברוסיה.

זה לא טוב ולא רע, פשוט, לאליטה אין ברירה. מדינה – זה שלטון, והיא זקוקה לכלים כדי ליישם אותו. צריך להחזיק את העם בגבולות כלשהם. אם אתה פותח לפניו דלת אחת, אתה צריך לסגור דלת שנייה, וזה דורש אמצעים מתאימים.

הבעיה היום היא במערכת החינוך, שהיא מתחת לכל ביקורת, גם ברוסיה וגם באמריקה. ולכן שום דבר לא יעזור לשליטים להישאר בשלטון. כל החוטים יחמקו מאצבעותיהם, כי היום הם לא מסוגלים להתקרב לדור החדש. אין להם שום גישה לצעירים, וכאן הגדולים של העולם הזה, בעלי ההון והשלטון, הם חסרי אונים. הדבר אינו כפוף לשליטת בני האדם, זוהי התוכנית הפנימית של ההתפתחות האנושית, שעוברת לשלב חדש שמביא אותנו למצב חדש.

לכן, כיום כבר אין טעם בהשוואה בין רוסיה ואמריקה, ובכלל, בין אף אחד. הכול מתמוטט.

השאלה היחידה היא, כיצד זה ייגמר. וזה תלוי בבחירה שלנו. בכל מקרה, על ידי "הכרת הרע" אנחנו נבין את הצורך לשנות את הטבע שלנו. הרי, למעשה, לא בטבע, לא בחברה, ולא בתעשייה, במסחר, או בשלטון, בשום מקום אין שום הזדמנות לפתרון בעיות. הכול נובע רק מדבר אחד – הטבע האנושי. זהו הגורם היחיד שאנחנו יכולים לשנות, ואז הכול ישתנה.

זה מה שהאנושות צריכה להבין. כאשר אנשים יבינו את זה, הם יאבדו את האמון בכל דבר אחר, ויודו בעצמם: "לא צריך שום דבר, חוץ מעבודה על הטבע האנושי".

והפתרון הזה ימומש לא בדרך הרגילה, אלא על ידי מיכון של מגוון תחומים. אנחנו ניצור תעשייה חדשה שבה הרובוטים ימלאו כמעט את כל התפקידים. אנחנו נעביר לאותם הפסים את התחומים הנוספים, כולל אפילו הרפואה והמסחר. שהמכונות יעבדו בכל מקום והאנשים רק ינהלו את התהליכים, יספקו תחזוקה ויפתחו טכנולוגיות חדשות.

ולגבי שאר הדברים, חוץ מהצרכים הבסיסיים, האדם יהיה עסוק רק בדבר אחד – בהשכלה ובחינוך, אשר יספקו לכולם את החיבור האיכותי בעולם הזה.

מתוך שיעור על המאמר "השלום בעולם", 29.07.2013

ידיעות קודמות בנושא:
דמוקרטיה אמיתית
מונרכיה או דמוקרטיה
דמוקרטיה או שקר של האגואיזם

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/PQwpu

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest