דף הבית / קבלה ומדע / דחף פנימי לפרוץ החוצה

דחף פנימי לפרוץ החוצה

מה גורם לי לרצות להרחיב את תפיסת המציאות שלי? הדחף הזה הוא רצון חדש ששייך כבר לאיזושהי דרגה שנמצאת מחוץ לגופי. אותה אני חייב לחקור, אני חייב לגלות, אני לא יכול בלי זה, המצב הזה חונק אותי.

החיים האלה רק בתוך האקווריום חונקים אותי, אני מרגיש את עצמי בבית סוהר. "טוב לי מותי מחיי", אני לא רוצה לחיות בצורה כזאת. כי הרצון שלי הרבה יותר ממה שאני מקבל כאן, אני רוצה לקבל ידיעה, הרגשה על מציאות רחבה, מציאות עליונה.

אני מרגיש שאני נמצא בעולם הזה כאילו סגרו אותי באיזה צינוק, או שהכניסו אותי לארון מתים וקברו אותי בתוך האדמה, ואני אמנם חי, אבל אני נמצא בתוך הארון הזה. תגיד לי, מה אני יכול לעשות? מהי הסיבה לכך שבן אדם לא יכול לחיות כמו דג בתוך אקווריום ולהתמקד רק בחמצן? כי אז זה לא אדם, זו דרגת חי. 99% מהאנושות כך חיים. אבל הם אינם מרוצים מפני שלא נותנים להם אוכל בזמן, והמשאבה של האקווריום לא עובדת כל כך טוב. אבל חוץ מזה אין להם רצון.

וישנו סוג אחר של אנשים, שיש להם רצון עז לגלות מה נמצא מחוץ לאקווריום. זאת אומרת, קודם כל אני בודק איך אני חי. יש לי רצון לצאת מחוץ לאקווריום הזה, אבל כל החושים שלי נמצאים בתוכו. אמנם יש לי רצון לצאת ולהרגיש, אבל זה רק דחף פנימי מתוך זה שצר לי, אני מרגיש את הצרות האלה. מה הלאה? איך אני יוצא, איך אני מרגיש את המציאות החיצונה? אני כאילו רוצה את כל הגוף שלי להשאיר בתוך האקווריום ולברוח ממנו החוצה. כאילו שאיזושהי רוח שלי, תקרא לזה "נשמה", שיוצאת החוצה מהדג הזה, מהמים, מהאקווריום עצמו ונמצאת מחוץ לו. זה מה שאני רוצה, כך אני מרגיש.

הרצון הזה בא דווקא מאותה הרוח שרוצה לצאת ממני, ואז אני צריך כאן לקבל הדרכה מה עושים במקרה כזה. או שאני חולה נפש, משהו אצלי לא בסדר, או שההיפך, זו הדרגה הבאה של ההתפתחות שלנו. שהיא נראית כך "לא נורמלית" כי 99% הרי נמצאים בתוך האקווריום ומרגישים את עצמם כאילו הכול בסדר, כמו שהם אומרים "ברוך השם".

מתוך התכנית "עולמות נפגשים – קבלה ומדע" מס' 5, 12.5.2014

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/0dXPt

One comment

  1. אני מרגישה בדיוק ככה…מה עושים?

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest