דחף לתיקון הרשת

שאלה: החבר החולה שלנו מהווה איזה גורם מעורר, כדי שאנחנו נתאחד בקשר של קורי עכביש רשתי. מה יכול להפוך לכזה גורם מעורר בחיי היומיום, כאשר אנחנו שוקעים בלימוד ואפילו בהפצה פעילה, אבל כל זה בהדרגה הופך לשגרה?

תשובתי: אנחנו צריכים כל הזמן להיות מקושרים בינינו ולהבין, שדווקא בזה שמרגישים את קורי העכביש של הקשר, הנקודות שלנו שנמצאות בקשרים של המערכת הזאת הכרחיות רק כדי לבטל את עצמנו למען כל קורי העכביש הרשתי, למען האיחוד שלנו.

כי קורי העכביש, זו תכונת ההשפעה, והקשרים (הצמתים הקטנים) שבהם אנחנו נמצאים, זה הכדורים האגואיסטיים שלנו. לכן כל העבודה מכוונת מחוץ לנו, כלומר מתממשת בקורי העכביש עצמם.

איך אנחנו יכולים לעורר את עצמנו? – ככלל, האמצעי הכי פורה ויעיל זה ההפצה. אז אתה מזמין על עצמך רצונות לא מתוקנים ולגמרי חדשים ומנסה לעבוד עבורם.

תתאר לעצמך, שבהימצאך בקורי העכביש האלה, אתה התקשרת עם עוד כמה "קשרים", שעובדים בצורה לא נכונה: בולעים אנרגיה, מבלי לתת אותה לאחרים, נמצאים במצבים מבולבלים. אתה משתדל לקחת את הרצונות והכוונות שלהם ובאופן כלשהו להתאים, לתקן, לעזור להתקרב להכרה של המשימה שלהם.

בזה אתה מבצע עבודה מועילה עבור כל המערכת. על ידי ההשתתפות שלך אתה כביכול מאזן את העבודה הלא נכונה של שאר החלקים ויוצר קשרים נוספים בינך לבין אותם האנשים שחיברת לעצמך.

לכן אני תמיד אומר, שההפצה שלנו, זה דחף ותמריץ גדול מאוד לתיקון הרשת.

מתוך שיעור על מאמר מספר "שמעתי", 08.10.2014

ידיעות קודמות בנושא:
הבראת פריט של המערכת הכללית
סימנים של עבודה איכותית
בתהודה עם המערכת הכללית

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Mumv3

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest