דו-שיח עם פרעה

שאלה: מאז שהגעתי לכנס אני מדבר עם ה"פרעה" שבתוכי, אני שואל אותו והוא כל הזמן עונה לי. הוא אומר, מה שלא תעשה, אתה נהנה מזה. אם אלך לתורנות מטבח, פרעה אומר שאני בכל זאת איהנה מזה. וגם אם אלך לנקות את השירותים, גם שם אני איהנה מזה. ובסוף אני אומר לפרעה שיש לי מטרה אחת לשמה הגעתי לכנס, מטרה אחרת, להגיע לכך שכולם יהיו יחד, בחיבור. וה"פרעה" שבתוכי אומר לי שגם החיבור הזה שאני מחכה לו, גם הוא בסופו של דבר יהיה בשבילי. מה עושים?

תשובתי: נהנים! אני אומר ברצינות. אם אני יכול לעשות למען החברה כל מיני פעולות, פיזיות או נפשיות, כל הזמן לחשוב עליהם וליהנות מזה, אדרבה. מי אמר שצריכים להיות בייסורים?

אלא שלאחר כמה פעולות כאלה, אתה תראה שפתאום אין לך הנאה. פתאום אתה תשאל, "בשביל מה לי, למה לי?" וכן הלאה. אז מתגלה ה"פרעה".

בהתחלה יש "שבע שנות שובע", הכול יפה וטוב, בצורה אגואיסטית. באמת ה"פרעה" שלך צודק, הוא אומר שכל מה שתעשה, אתה תעשה בשבילו. אז תעשה בשבילו, כמו שבמצרים, בשבע שנות השובע הראשונות, כולם עבדו ועשו הכול בשביל פרעה, ובסופו של דבר גילו שזה הכוח הרע.

למה במקום פרעה הטוב מגיע פתאום פרעה הרע? – כי מתקדמים לבורא, מתקרבים יותר, ואז הרצון לקבל שקודם היה נראה כטוב מתחיל להיראות רע. הקבוצה טובה, הלימוד טוב, החברים טובים, אני רוצה להיות איתם, לעשות תורנויות, לנקות את השירותים, לעבוד במטבח, הכול יפה ואני נהנה ממש בכל רגע שאני נמצא בחברה כזאת, כך מרגיש כל מתחיל שמגיע לקבוצה. ואחר כך פתאום הוא מתחיל לזלזל, להתפרץ, לא אכפת לו מכלום, הוא לא בא, ולא רוצה שום דבר: "איזה תורנויות? בשביל מה?".

למה? – כי מתחילות "שבע שנות הרעב". מה זה רעב? – האדם לא מרגיש תענוג מכך שהוא נמצא בקבוצה, מכך שהוא נמצא עם החברים, זאת התקדמות.

הכול מתגלה לפי סדר המדרגה. אנחנו צריכים להיות שמחים ורציניים, וללכת בדיוק לפי הקו, ומה שמתגלה בדרך, מתגלה. התורה מספרת לנו על כך. שהרי תורה היא הוראה, היא מסבירה לך במה תיתקע ומה תעשה בדרך לגילוי האלוקות.

אז אין לך ברירה, אתה צריך להיכנס למצרים, אתה צריך להיות בעבודות כאלה, ואתה צריך לצאת מהן. רק אז אתה מקבל את התורה, הוראה איך להתקדם בצורה ברורה יותר.

כי התורה מדברת רק על תיקון הרצונות. את תרי"ג הרצונות שלך אתה מתקן מהכוונה "על מנת לקבל" לכוונה "על מנת להשפיע", ואז אתה מגלה את הבורא.

מתוך שיעור מס' 2 בכנס הערבה, 23.02.2012

ידיעות קודמות בנושא:
אנחנו לא יכולים להישאר מי שאנחנו עכשיו!
החבל
מה אנחנו יכולים להשפיע?

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest