גלות מכוונה

rav_2008-11-07_blackpool_lesson_19_w-70.jpg

שאלה: אם אני סתם עוזר לאנשים בעולם הזה, האם אני יכול להפיק מהמעשׂים האלה את האור המתקן את הנשמה?

תשובתי: זה תלוי בכוונה שלך, אם באמת יש לך כוונת השפעה, אז כמובן שתמשוך את האור. אך אם תעביר אישה זקנה את הכביש ותתגאה בזה, איזה צדיק אתה, אז אתה מקלקל לעצמך.

בעולם ישנם מיליוני בני אדם שמוכנים לעזור לאחרים, והם כביכול עושים דברים טובים בדרגה הגשמית שלהם, אך משום מה העולם אינו הופך ליותר טוב! כל מעשי החסד האלו אינם מובילים לשום תוצאות חיוביות, מפני שהכוונה היא שמשנָה את העולם, ולא המעשׂה!

לבורא אין שום צורך במעשים שלנו, אם אנחנו מבצעים אותם מתוך האגואיזם שלנו. תחילה יש לשאול האם הם מתקנים את הלב?! לפני שמתחילים לבצע מצוות או כל מעשׂה טוב של חסד, אני צריך קודם לכן להצטייד בכוונה הנכונה. ואם אין לי אותה, אז צריך לחשוב פעמיים האם לבצע את המעשה או לא. אם הוא נחוץ לקיום החיים, אז אני חייב לבצע אותו אפילו ללא כוונה, מפני שזה שייך לנחיצות הכרחית ש"לא יגונה ולא ישובח". אך אם זה מעל לנחיצות עבור הגוף הבהמי, אז אסור לי לעשות זאת עם הכוונה האגואיסטית. אני מקלקל את העולם כשאני מבצע פעולות אגואיסטיות, כי הרי אני מתרחק מהרוחניות ומביא לעולם הזה אסונות.

המצב הכללי, כשהמעשים נעשים ללא כוונה, נקרא "גלות". וחזרה למעשים עם כוונת השפעה נקראת "גאולה", ובכל פעולה כזו נגלה את הבורא.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "החירות", 24.12.2010

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Alm38

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest