דף הבית / אהבה / זוגיות / בעל, אישה ואור

בעל, אישה ואור

בעל, אישה ואור
שאלתה של יעל:
איש ואישה זכו, שכינה ביניהם – מקובל שזכה לאור ואשתו לא, האם חסר משהו בתענוג שיש לו? כי אין לו אישה להעביר לה את האור.
תשובה: התענוג הרוחני בכל מקרה מוחלט…

שאלתה של יעל: אם אישה מקבלת את האור מהחיבור בין הגברים, מקבוצת גברים (שזה לפחות שני גברים…), מה המשמעות של בעל עבור אישה שרוצה את האור? האם יש לה יתרון בזה שבעלה הצליח להתחבר?

תשובה: יש השגה נוספת, והתלבשות ביחסי בעל-אישה של העולם שלנו.

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/ln9la

3 comments

  1. שלום לרב לייטמן. יש לי שתי שאלות בנוגע לשיעור של יום שישי בבוקר.

    1. למדנו כי מהקבוצה מקבלים שפלות עצמי (לא מסוגל לבד) וגדלות הבורא (חשיבות המטרה), זה יוצר פער ביני לבין הבורא וכך יוצר מקום לתפילה. האם גם אצל האישה התהליך זהה?

    2. לימדת כי אפשר לפנות לבורא רק בבקשה ל"אהבת לרעך כמוך" כי אחרת הוא לא שומע. מה אישה מבקשת?

  2. האר"י / פרי עץ חיים / שער מנחה ומעריב / פרק ה
    פרק ה

    מ"ב. תפלת ערבית דינא רפיא, לכן אנו אומרים ק"ש בברכותיה, משא"כ בתפלת המנחה שהיא דינא קשיא, כנ"ל. והנה ק"ש עם ברכותיה, הם בהיכלי דבריאה. אך יצירה ועשיה, אין רמז כאן, כדי שלא יתעוררו הקליפות דיצירה ועשיה. אך עכ"ז, אינם מזכירין רק היכלי רחמים לבד, שהם ברכה ראשונה היכל לבנת הספיר שהוא יסוד כנודע. וע"כ אנו אומרין בברכה זו ומבדיל בין יום ובין לילה, דוגמת רקיע, כי היסוד הוא רקיע המבדיל בין מים למים והוא סוד ה' צבאות שמו, שהוא יסוד הכולל נ"ה, כי הוא הויה הכולל לב' צבאות עמו, שהם נ"ה:

    אח"כ אהבת עולם, היכל אהבה, אח"כ אמת ואמונה, היכל רצון. אח"כ השכיבנו, בסוד מטה עליונה בהיכל ק"ק. ולזה נזכר שם הפורס סוכת שלום, בסוד הנה מטתו וכו'. אח"כ העמידה, באצילות:

    ענין ברכה ד' של השכיבנו בלילה ולא ביום, כי ביום אנו רוצין להעלותן באצילות, ושם תחבר עם דודה בת"ת. אבל בלילה, יורד היסוד למטה בבריאה, ושם הוא סוד המטה שהיא היכל ק"ק דבריאה, אנו אומרים השכיבנו, משא"כ בשחרית, כי אז היא עולה אליו כנ"ל, לכן לא יש נפילת אפים בערבית. עוד ט"א, כי בשחרית ומנחה היא עולה למעלה אליו, והיא מעוררת התשוקה וכו', כמ"ש לעיל בשער נ"א ע"ש. עוד ט"א, כי בבוקר החסד מתעורר, ויש בנו כח לכלול בי"ע באצילות לכן אנו כוללים כל העולמות ונופלין על פנים וכו', ג"ז עיין לעיל שם. ובזה יובן למה אין זיווג בערבית באצילות, אלא למטה בבריאה כנ"ל, אמנם ענין הזיווג דערבית, עניינו הוא בחצי ליל הא' בבחינת יסוד לבד, כמ"ש בע"ה:

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest