דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / בניגוד לטבע הקדום

בניגוד לטבע הקדום

כנס בולגריה. שיעור מס' 2.

שאלה: מה זה שקר בחיי היומיום ובעבודה הרוחנית? הוא נשפך עלינו לא רק ממסכי הטלוויזיה אלא גם מכלי תקשורת אחרים. מה זה הרצון הזה לעוות מידע, ומה הטכנולוגיה לתיקונו?

תשובתי: הטבע הקדום שלנו, הצורך להסתפק במילוי מעורר אותנו לשקר עצמי. אם אני לא יכול להתמלא, אז האגו שלי בכל זאת משתוקק להגן על עצמו, לגדור עצמו מייסורים, מפני שהכיוון היחיד שלו זה להיות מאושר, מלא, מסופק, עצמאי. לכן, אם אני לא יכול להשיג משהו, אז אני סוגר על זה את העיניים.

נאמר, "אין אדם חפץ בבת מלך". הוא אינו מתייסר מזה שאף פעם לא תהיה לו נסיכה, כיוון שהוא יודע שהיא לא בשבילו. האגו שלו באופן אוטומטי סוגר לו את הייסורים: "אל תתעצב, אין לך צורך בזה. תחשוב על אותה בחורה שחיה לידך בשכנות. היא בשבילך".

באופן כזה נוהג האגו שלנו בכל היחסים. לכן כאשר אנחנו רואים שלא יכולים להשיג משהו, אז מיד עוזבים את המחשבות הללו כדי לא לסבול לשווא. זו מערכת מקורית של הגנה עצמית. היא קיימת בטבע בכל הדרגות: דומם, צומח, חי, וכמובן ברמה המנטלית שלנו.

באופן זהה אנחנו נוהגים כלפי הרוחניות. כי אין לנו באמת רצונות רציניים למדרגות הגדולות. אנחנו גם לא מרגישים אותן, אנחנו בעצמנו מסתירים אותן מעצמנו! כמה מאמצים נדרשים כדי לכוון את עצמנו למדרגה יותר עליונה, המדרגה של היום פלוס אחת? וגם כך, אנחנו כל הזמן בורחים ממנה.

כלומר, האגו שלנו באופן אוטומטי הורס אותנו, בזה שמרחיק אותנו מהמטרה הרוחנית ומכוון אותנו למה שקיים כאן לפנינו. אני יכול לראות את המדרגה העליונה, אבל לא רוצה להשקיע לשם כך מאמצים, ולכן לא רואה. זה הכול.

איך אפשר לתקן את זה? – רק בעזרת הסביבה. אני מסתכל איך החברים מתחלקים בהתפעלויות: "אתה רואה?, כן, זה נהדר!", ואני מקנא בהם. אפילו שהם יעבדו עליי, אני בכל זאת אקנא בהם. אולי הם באמת מרגישים משהו ואני לא.

אנחנו צריכים לשחק זה בפני זה כאילו שאני כבר בהשגה רוחנית, ואז החבר גם כן ירצה את זה. הוא ישקיע כוחות כדי להשיג רוחניות. ואצלי, בהביטי עליו, יופיעו מהקנאה כוחות. ובאופן כזה, בזה שאחד מקנא בשני, אנחנו נעלה זה את זה. זהו העיקרון הראשון של שיתוף פעולה הדדי בקבוצה.

אפשר להשתמש בזה במעגלים, לעורר את האנשים בכל מקום, כדי שהם ירגישו שאפשר להרגיש ולראות את הרוחניות.

בכל אדם יש חושים לכל 125 המדרגות הרוחניות, ולמדרגה האחרונה, שזה גמר התיקון. אבל אנחנו לא מפעילים אותם! בזה כל הבעיה.

לכן צריך לעורר זה את זה, להרשים, לרגש, כדי שבכל אחד מאיתנו יופיעו השתוקקויות ורצונות, שיאכלו אותנו כקנאה טובה, שלא יתנו לנו להירדם, שישרפו אותנו! אפשר לעשות את זה.

מתוך שיעור מס' 2 בכנס בבולגריה, 11.07.2014

ידיעות קודמות בנושא:
לשחק מעצמי את האוהב
משחק כאמצעי להתקדמות למטרה
משחק על האמת החדשה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/BkDdR

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest