בין חושך לאור

שאלה: נניח שאני לא יכול להצדיק את הבורא לא במוחי ולא בלבי, זה עדיין מצב מודע?

תשובה: כן. יש כאן הדרגתיות שיכולה לעבור מהסתר כפול להסתר אחד, ושוב כפול ושוב יחיד. כי כשאנחנו מתקדמים, אנחנו מתקנים את התחושות שלנו כל הזמן בעליות וירידות, עליות וירידות. העליות והירידות נותנות לנו תחושה של כפל, גילוי יחיד של הבורא, ואז הסתרה, ואז גילוי. כלומר, מצבים אלה מתחלפים כל הזמן.

למרות העובדה שההסתרה דוחה אותי ואני לא רואה את הבורא, אני לא מבין אותו, אני נמצא כל הזמן בספקות וסתירות מסוימות, אני עדיין לא מוותר על העבודה הזו ומתעקש להבין ולהגדיר אותו. ואז הבורא מתגלה לי בהדרגה. אני מתחיל להרגיש שהכול בא ממנו, ולכל דבר יש סיבות משלו, שמתבטאות באופן ספציפי ביחס אלי, נותנות לי את ההזדמנות להיות בהסתה כפול/אחד ובגילוי כפול/אחד, כך שאני תמיד מרגיש את הניגודים בין חושך לאוֹר. ואכן, בדיוק בניגודים אלה אני מתחיל להבין מהו עקרון השליטה שלו בי, וכיצד עלי להגיב לכך.

ביסודו של דבר, אני צריך להגיע למצב שבו לא הסתר כפול ולא הסתר אחד יחסמו אותו ממני. אם אני עולה מעל עצמי בכל מצב של חושך, ארגיש כיצד להתנהג נכון, והחושך לא יפריד אותי בשום פנים ואופן מהבורא. נהפוך הוא, הוא יעזור לי כך שכאשר אני עולה מעליו, עדיין אהיה מחובר אליו.

 

מתוך תוכנית הטלוויזיה "מדינות רוחניות", 14.01.2019

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Kzzq2

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest