דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / בין החיים והמוות

בין החיים והמוות

הקדמת ספר הזוהר, אות רי"ב: "כתוב, והיו למאורות, אותיות אור מות, כי הקליפה הולכת אחר המוח. המוח, אור. הצד האחר, מות. וכשאור זה מסתלק משם, מתחברות אותיות הפירוד מות. בעת שאינו עושה את הייחוד במקום או"א, אלא במקום זו"ן למטה, האור מסתלק משם. כי תכף נפרדים או"א למעלה מזיווגם, ונפסק האור. ויוצאת המילה אור מהמילה מאורות, ונמצאות מתחברות אותיות מות. כי אחר יציאת אור מהמילה מאורות, נשאר שם המילה מות. כי האותיות אור כבר יצאו מהתיבה, ואינן מפרידות עוד את האותיות מות. וזהו רומז על חטא של אותו נחש הקדמוני, שחיבר למטה במקום זו"ן, וע"כ הפריד למעלה לאו"א, כי נפסק זיווגם מחמת זה והביא המוות לעולם".

מכאן רואים עד כמה קצר המרחק בין החיים למוות, שמייד הופך את החיים למוות. הכול תלוי אם האדם מבחין בנוכחותו של הבורא בתוכו או לא. אם הבורא נמצא, למעלה – אלה החיים, ואם הבורא אינו נמצא – זהו המוות.

מתוך שיעור על ההקדמה לספר הזוהר 14.02.2011

ידיעות קודמות בנושא:
צעדים לקראת הדבקות בבורא
החיים הם דבקות בבורא
עצור, רגע!

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/oTeJT

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest