דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / "עשיריות" / בזכות הברית והעזרה ההדדית

בזכות הברית והעזרה ההדדית

Laitman_2010-12-12_9500.jpg

שאלה: מה זה אומר "עלייה של התחתון לעליון"?

תשובה: העלייה לעליון תלויה במידה שהתחתון יכול לבטל את עצמו כלפי העליון. כמובן שהוא עושה זאת באמצעות המאור המחזיר למוטב, ולא בזכות מניפולציות פנימיות. יש לו רק קצה חוט – הבורא מביא אותו לסביבה הנכונה, לגורל הטוב, ואומר: "קח לך!". אם הצלחת לתפוס בנקודה הזאת והתחלת לעבוד עימה, אז תצליח.

העלייה תלויה במה שאתה מחשיב כעלייה. אם אתה לפחות פעם אחת ביום חושב טוב על מישהו מהחברים, כמו שלא חשבת עליו קודם לכן, אז זו כבר שמחה גדולה, כי זה מראה על השינוי הפנימי האיכותי שלך. צריך שתהיה לך דאגה בלב, כדי שכל אחד מהחברים בעשירייה כל הזמן ישאף לעלייה כזאת, וזו התמיכה ההדדית והערבות. אם אתה דואג לכך שהחברים ירגישו את אותן ההרגשות וידאגו אחד לשני, אז להם מועברת הדאגה שלך.

לחלק מהחברים קל לעשות את זה, לחלקם קשה יותר, לכן אנחנו מתאספים יחד ובחיבור שלנו משלימים זה את זה. אלה שקשה להם בגלל ההכבדה של האגו מוסיפים לקבוצה (עשירייה) כוח עביות. ואלה שמרגישים היום עלייה, זאת אומרת, השפעה של האור, מוסיפים את האור הזה לקבוצה.

"שבירת הכלי" מאפשרת לנו יכולות כאלה. אני לא יכול עכשיו בתוך המצב השבור שלי למשוך את האור, אני לא יכול לעמוד מולו, אין בינינו קשר. אבל אני מתחבר עם החברים ליחידה אחת, שבה אחד מוסיף את הכוח של הרצון האגואיסטי הגס, והשני מוסיף את העלייה הרוחנית.

אחד מושך למעלה, השני למטה, אבל אנחנו קשורים יחד. מי שמושך למעלה משפיע עליו האור המחזיר למוטב, ובזכות זה שאנחנו קשורים למערכת אחת, הוא משפיע גם עליי. איך זה אפשרי? – העניין הוא, שאנחנו שברנו את ה"מחסום" בינינו, ביחסים שלנו, עשינו את העבודה, השקענו מאמצים כדי להעלים את הפער בינינו. זה דומה לכך ששמנו "מסך" על הקבלה האגואיסטית של האור, ועכשיו הוא יכול להשפיע עלינו.

האור משפיע על מי שזה מגיע לו, הרי הוא נמצע כרגע בעלייה, ודרכו משפיע עליי. ואפילו אם עכשיו אנחנו לא קרובים כמו שהיינו קודם, ולא קשורים בקשר אחד, אבל אנחנו כרתנו ברית, הסכמנו שבכל הכוחות נחזיק את הקשר שלנו ונשבור את הקיר בנינו.

יוצא, שהשבירה היא פשוט מתנה מלמעלה, זה מקל שאותו אנחנו צריכים כל הזמן לנשק. הוא מאפשר לנו להיות כל הזמן מחוברים עם האחרים, ואפילו מתוך המצב הגרוע ביותר להיות בקשר עם האור. ואם אני מאבד את הקשר עם האחרים, אז יש לי את הברית, שדרכה אני נמצא בקשר בזכות אלה שנמצאים בעלייה ויכולים למשוך אותו.

בצורה כזאת כל אחד פועל כלפי האחרים. הקשר המיוחד הזה בין הרצונות השבורים נקרא "העולם הזה". זה לגמרי לא מה שאנחנו רואים לפנינו ומרגישים, לא האגו הבהמי שלנו, אלא מערכת, תנאים מיוחדים שמאפשרים לנו להתקשר עם העליון. אף על פי שלפי המצב שלנו לא מגיע לנו כלום, אבל אנחנו בכל זאת מקבלים את הקשר הזה: או לפי התנאים של הברית בין החברים, או בזכות החיבור שלנו, או בזכות התמיכה ההדדית.

או שלחברים חסר כוח רצון, ואני מוסיף להם אותו מהירידה שלי, והם עוזרים לי להעביר את החיסרון שלי ולהחזיק, כמו שבריאים מטפלים בחולים. העזרה ההדדית הזאת שאותה אנחנו מספקים זה לזה, דווקא במצב השבור הזה, כל התנאים האלו, הם נקראים "העולם הזה", שבזכותם אנחנו משיגים את המגע עם האור המחזיר למוטב.

לכן העצות וההכוונה של המקובלים מרוכזים סביב נקודה אחת – איך במצב של ניתוק שלם להתחבר אל האור.

מתוך שיעור לפי "הקדמת ספר הזוהר", 20.05.2013

ידיעות קודמות בנושא:
המציאות הגשמית היא החסד הגדול ביותר של הבורא
תפילה, שמכוונת לעתיד
עשירייה שלמה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/fZEPf

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest