א-ל קנא

"כי את מזבחתם תתצון ואת מצבתם תשברון ואת אשריו תכרתון: כי לא תשתחוה לאל אחר כי יהוה קנא שמו אל קנא הוא." (תורה, ספר "שמות", פרשת "כי תשא", פרק ל"ד, פסוקים י"ג – י"ד).

אדם יכול להשתחוות לאלילים, למי שבא לו, חוץ מתכונת ההשפעה והאהבה שאינה מובנת לחלוטין, חסרת גוף ובלתי מורגשת, שלא ניתן לדמיין אותה בשום אופן.

אם הוא מעדיף איזה שהן תכונות אחרות על פני קשר מלא, השפעה ואהבה, אז הוא נחשב לבוגד. לכן הבורא מקנא כאשר האדם בוגד בו.

אבל כל זה מדובר בצורה של משל, ביחס לאדם שכך צריך לחוות ולהרגיש את זה. התורה מדברת על נושאים רוחניים בשפה ארצית. כי אנחנו עובדים כדי כביכול "לעשות נחת רוח לבורא". לכן משתמשים כאן בכאלה צירופי מילים רגשיים כגון "נחת רוח", קנאי" וכולי.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 16.09.2013

ידיעות קודמות בנושא:
לא תעשה לך אלוקי מסכה!
לא תעשה לך פסל
אנחנו בעצמנו יוצרים את הבורא

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/OB36m

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest