דף הבית / קבלה ומדע / מציאות מדומה / את מי להחשיב כצופה?

את מי להחשיב כצופה?

photo_rav_gh70_130.jpg

ד"ר יצחק אוריון: כבר למעלה ממאה שנה המדענים מנסים לאחד תחומי פיזיקה כאלה או אחרים. לפעמים זה מצליח להם. ההצלחה הגדולה ביותר הייתה האיחוד של חשמל ומגנטיות במובן של פעולה הדדית אלקטרו-מגנטית. בהמשך, עשה איינשטיין כמה ניסיונות, ואחר כך האלקטרומגנטיות אוחדה עם הכוח הפנים-הגרעיני. נכון להיום מבחינים בטבע בארבעה סוגים של פעולות הדדיות, ומטרתם העיקרית היא עדיין לגלות את החוק היחיד, הכוח היחידי, הנוסחה היחידה, שתתאר את כל התופעות האלה.

תשובתי: אך כיצד ניתן לגזור אותה? איינשטיין חלם לגלות שׂדה משותף, שכולל בתוכו את כל הכוחות. אך כיצד המדענים יכולים להשיג את זה, אם הם עדיין אינם מבינים שעיקרון התלות בצופה חל גם עליהם?

הבעיה היא, את מי להחשיב כצופה: דמות אבסטרקטית שמורצת באופן מוסכם לכל מיני מהירויות, או אזור פנימי שבו האדם מרגיש שהוא מגלה תופעה זו או אחרת? זה עדיין לא מובן לפיזיקאים. נדמה להם שגילוי התופעה מסתיים עוד לפני שהיא נכנסה לתוכם. הם סבורים שהם חוקרים עולם חיצוני.

למעשה, כל התופעות נפתחות בעולמו הפנימי של האדם, ואילו הרצון הוא הצופה. דווקא אותו אני צריך להריץ עד למהירות האור ולחשוף לכל מיני ניסויים אחרים.

ואילו הפיזיקאים נעצרים בדימויים על תצפית חיצונית. הם עדיין אינם מקבלים את אותה הנחת היסוד שכל המציאות נמצאת בצופה.

מתוך שיעור בנושא "פיזיקה מודרנית וחכמת הקבלה", 05.05.2011

ידיעות קודמות בנושא:
על סף תפיסה חדשה
החומר הוא התגלות הרצון

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/uzvKc

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest