ארבעת הקטגוריות של ההנהגה העליונה – חלק י"ב 

למי החברה צריכה לכוון את עצמה?

"ולמעשה, נמצאים הגבורים והזריזים הטבעיים שבחברה, נהנים מיגיעתם של אחרים, ומנצלים אותם בזדון לבם, בנגוד למדת האמת. כי הם מתייגעים מעט מאד, לעומת החלשים והעצלים שבחברה."

(בעל הסולם, "השלום בעולם")

שאלה: מדוע להיות אדם חזק, גיבור, זריז ובעל יוזמה זה שלילי? הרי הקדמה וההתפתחות מתרחשת דרך אנשים כאלה, ולא דרך חלשים ועצלנים.

תשובתי: אינני מחשיב כקדמה את העובדה שאנשים עובדים הרבה שעות ומחייבים גם אחרים לעבוד כך. מתאספים "חכמולוגים", חזקים, בעלי אופי חזק, שמאוד קל להם להתחבר ביניהם, ואילו המסה העיקרית היא חלשה, עצלה, ולכן קשה להם.

בעל הסולם כותב שבעיקרון החברה לא צריכה להבליט ולהעמיד בראש את החזקים והחכמים, מפני שהם מציבים סטנדרט של עבודה והצלחה, ברף, שאחרים לא יכולים להגיע אליו ורק מתאכזבים. בסופו של דבר הם נחשבים לא מוצלחים, אבל הם אינם כאלה, הם בני אדם רגילים.

לכן החברה צריכה להיות מכוונת לאנשים בינוניים, ולא למצליחנים. בדיוק כמו במשפחה, אני לא יכול להוקיע את הבן שלי על כך שהוא לא גאון או לא ספורטאי גדול. לכל אחד יכולות משלו. עליי פשוט לתת לו אפשרות להתפתחות נכונה, ומכאן והלאה זה כבר עניינו.

שאלה: כלומר, האם העובדה שבזמננו יש פער גדול בין עשירים לעניים, פער שהולך וגדל, מצביעה על כך שאבדנו כיוון?

תשובתי: בוודאי. אנשים בעלי יוזמה "מנפחים" את החברה במטרות שלא ניתן להשיגן, בעוד שהם מרחיקים באופן מלאכותי את המטרות הללו מאחרים. יוצא שבסופו של דבר הכול נשאר אצלם.

מתוך שיעור וירטואלי, 28.07.2019