ארבעת הקטגוריות של ההנהגה העליונה – חלק ו'

פגם שלא מאפשר לקבל את קטגוריית ה"אמת".

"כאשר אנו דנים במדות טובות, "להלכה" ודאי שאין לנו מדה יותר טובה ממדת "האמת".

שהרי כל הטוב שגדרנו לעיל, בזיקה שבין היחיד והציבור הוא, כאשר הפרט נותן, וממלא בשלמות תפקידיו כלפי הכלל – וגם נוטל חלקו מהכלל בצדק וביושר – – – כל זה אינו אלא דבר "אמת".

אלא החסרון הוא, כי "למעשה" אין מדה זו מתקבלת כלל על הציבור. והנה הקושי למעשה שישנו באמת האמור מוכח מתוכו, שיש כאן איזה פגם וגורם, שלא יתקבל על הציבור. וצריכים להתבונן: מהו אותו הפגם.

וכשתפשפש היטב בהאמת האמור, בכשרונו המעשי, תמצאהו בהכרח שהוא מעורפל ומסובך מאד, ואי אפשר כלל לעין האנושית לעמוד עליו." (בעל הסולם, "השלום בעולם").

אם מדברים על שיתוף פעולה הדדי נכון בין בני האדם, אז איך אנחנו יכולים להגיע ביחד למצב של אמת, זה הרי פשוט בלתי אפשרי? לכל אחד אמת משלו, כל אחד רואה מהזווית שלו.

לשם כך כל אחד צריך לתת, כל אחד צריך לקבל, כל אחד צריך לשתף פעולה באופן הדדי בצורה נכונה עם החברה בכל מיני תכונות של קשר. איך אפשר לקשור את כל זה בינינו?

אנחנו מחוברים על ידי 620 חוטים של קשר. איך אפשר שכל החוטים של הקשר שבינינו יהיו מרוכזים בצורה נכונה, יעבדו בצורה שקולה? מתגלה כאן "פגם" בקריאה עצמה להשלמה הדדית, להשפעה ואהבה, שלא מאפשרת לנו לבצע זאת.

שאלה: בעולם האגואיסטי כל אחד רואה את הקטגוריות של חסד, אמת, צדק ושלום באופן אחר. האם גם ברוחניות יש סוגים שונים של הקטגוריות הללו או שיש מושג אחד עבור הנשמה הכללית?

תשובתי: ברוחניות יש מושגים והבנות שונות, אבל הם תלויים בדרגה שבה נמצא האדם.  בכל מדרגה שאני נמצא, איפה שהייתי או שאמצא, השילובים האלה משתנים, מפני שבכל פעם אני רואה בצורה פנימית ועמוקה יותר את היחס שלי כלפי אחרים, ואת היחס שלהם כלפי ומשתדל לאזן ביניהם.

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 28.07.2019