דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / "אני ישנה וליבי ער…"

"אני ישנה וליבי ער…"

laitman_9156_1_wp.jpg

האדם קובע בעצמו מה נחשב ל"יום" ומה נחשב ל"לילה", כלומר, מה טוב עבורו ומה רע. או שהוא מקבל התעוררות, התרוממות רוח, אור גדול, והוא מבין, כמה זה נפלא להתקדם ולהתקרב לרוחניות. זה נקרא אצלו "יום", אבל בעצם, זה האור שמאיר בתוך הרצון לקבל שלו. האגו נהנה, וזאת אינה נקראת התקדמות רוחנית.

ויכול להיות, שהוא נמצא ב"חושך", בחוסר אונים, אבל במחשבה מבין שהמצב הזה הוא מועיל להתקדמות. ולמרות שברצון לקבל שלו הוא מרגיש הרגשות בלתי נעימות, אך כמו שנאמר: "אני ישנה וליבי ער". הרצון לקבל מרגיש חושך, וה"נקודה שבלב" מרגישה אור. האדם מבין שהחושך הזה הוא רק לטובתו, שהירידה היא ההכנה לעלייה, והוא צריך להכין את עצמו בהשתוקקות עוד יותר גדולה. וההשתוקקות מגיעה דווקא מתוך החושך.

לכן, הכול תלוי במה האדם מעריך ושוקל, מה הוא מחשיב ליום ומה מחשיב ללילה: בלב האגואיסטי הרדום שלו או ב"נקודה שבלב", הערנית והבוערת והמשתוקקת לרוחניות.

אם האדם מתחיל להבדיל ביניהם, אז כבר יש לו שתי נקודות שלפיהן הוא יכול לכוון את הכוונת ולכוון את עצמו ישר אל המטרה. נקודה אחת, זה האגו שלו. וזה טוב מאוד שהאגו לא מרגיש שום דבר טוב. ככל שיהיה לי יותר חשוך בתוך האגו שלי, כך תהיה לי עביות יותר גדולה, שמעליה קיימת הנקודה שמשתוקקת למטרה.

העיקר הוא להבדיל בין שתי הנקודות הללו וכל הזמן להחזיק אותן בצורה הנכונה, אחת ביחס לשנייה, בכך שאני מברר עם מי מתוך השתיים אני מזדהה. האם אני בוחר את הכיוון שמוביל אותי אל הבורא, למרות שהדרך שלי היא בחושך ואני מחשיב אותה כטובה? אז אני יכול להיות בטוח שאני הולך נכון, כי האגו שלי לא מעוניין לרוץ לשם, כמו גנב שרץ לפני כולם וצועק: "תפסו את הגנב!".

האגו שלי לא רוצה חושך, ואני מתעלה מעליו, באמונה למעלה מהדעת, ורוצה שההשפעה שלי תהיה מעל לקבלה. וזהו מצב טוב, שבו היום שלי ויום ה', זה אותו היום.

ואם אני מצטער שרע לי ואין לי כל עניין וחשק להתקדם, זה סימן שאני הולך אחרי הרצון לקבל שלי, אחרי האגו שלי. אני רץ להיכן שהלב האגואיסטי שלי מכוון אותי, ולא ה"נקודה שבלב", בזה כל ההבדל.

צריך להשתדל לחלק את עצמך לשניים: ל"נקודה שבלב", שנדבקת בנאמנות למטרה, להשפעה, בכל מצב, מה שלא יקרה, וללב עצמו, שתמיד משתוקק לקבלה. התיאבון שלו גדֵל בהתמדה. ואם בתוך הלב שלי שורה חושך, וב"נקודה שבלב" מאירה קרן של אור, זה סימן שכיוונתי את עצמי בצורה הנכונה. ואת זה אני משיג רק בזכות הסביבה, הקבוצה, הכוח החיצוני שדרוש כדי למשוך את ה"נקודה שבלב" מתוך הלב האגואיסטי ולהשתוקק אל המטרה.

מתוך ההכנה לשיעור, 05.04.2012

ידיעות קודמות בנושא:
לרשעים אמת משלהם
אור היום
לילה כמו יום

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest