דף הבית / קבלה לעם / קבלה למתחיל / פוסטים נבחרים / אנחנו באמת מעוצבים על ידי נוירונים

אנחנו באמת מעוצבים על ידי נוירונים

מחקר: במוח האדם ישנם 100 מיליארדי נוירונים. לכל אחד מהם יש עד 10,000 חיבורים עם שאר הנוירונים. כמות ההעברות והשילובים של פעילות המוח עולה על כמות החלקיקים האלמנטרים ביקום.

הנוירונים מתעוררים על ידי הפעילות שלי, אבל גם במקרה שבו אני מסתכל על אדם שמבצע פעולה מסוימת, על ידי הנתון הזה, הנוירון מקבל נקודת מבט של אדם זר, מבצע סימולציה של הפעולה שלו, חיקוי ודימוי.

באבולוציה שלנו ניתן לצפות בהופעתה הפתאומית ובהתפשטותה המהירה של קבוצת הכישורים השלמה שאופייניים אך ורק למין האנושי: שימוש בכלים, אש, מסתור, שפה, היכולת לנחש מחשבות של האחר, להסביר את התנהגותו. מהות המתרחש היא בהיווצרות הפתאומית של המערכת המורכבת של נוירוני המראה, שמאפשרים לחקות ולדמות פעולות של אחרים. כתוצאה מכך, כאשר אדם אחד גילה במקרה את האש או כלי כלשהו, הגילוי הזה התפשט במהירות בכל האוכלוסייה והועבר מדור לדור.

על מנת לפתח את כיסוי הפרווה, נדרשו לדוב הקוטב הלבן 100,000 שנה, ואילו הצאצא של האדם ראה כיצד אביו הורג דב לבן, מוריד ממנו את עורו ומתכסה בפרווה שלו, ולומד זאת בצעד אחד. מה שלקח 100,000 שנה לדוב הקוטב הלבן, האדם יכול להשיג ב- 5 -10 דקות. ולאחר מכן, ברגע שהוא לומד את המיומנות היא מופצת בכל האוכלוסייה באופן אקספוננציאלי. חיקוי מיומנויות מורכבות הוא הבסיס לציוויליזציה. אם מישהו ייגע ביד שלי, יתעורר נוירון, ואותו הנוירון יתעורר אם אני אביט כיצד נוגעים בידו של מישהו אחר, אף על פי שלא ארגיש מגע ממשי. ישנו אות למגע הדדי, שחוסם את נוירון המראה ולא מאפשר תחושה מודעת של מגע.

אבל אם קוטעים את היד או שמרדימים אותה, כך שהיא תפסיק לקלוט מגע, אם אני אצפה במגע לאחר, אני ארגיש פיזית כאב ביד שלי. במילים אחרות, המחסום בין האדם לסובבים אותו נעלם. מה שמרחיק את האדם מן הזולת, זה רק העור. אם נסיר את העור, האדם יחוש במוחו מגע עם אדם אחר. כך נעלם הגבול בין אדם אחד לשני. אנחנו ממש מחוברים על ידי הנוירונים שלנו. הדבר צמח מעקרונות הנוירולוגיה.

אם היד קטועה והמטופל צופה במגע עם אדם אחר, הוא מרגיש זאת על גבי הפנטום של היד שלו. אם המטופל מרגיש כאב בפנטום, הוא תופס את ידו של האחר מתחיל לשפשף יד זרה, בכזה אופן הוא מקל על הכאב ביד הדמיונית שלו. כאילו הנוירון חש הקלה מכך שהוא רואה כיצד משפשפים יד של אדם אחר.

התייחסותי: המדע מביא אותנו להכרה בעולם הכללי האינטגרלי, שבו כולנו מחוברים באופן אופקי (האנושות) ובאופן אנכי (הדורות). הטבע מכוון את ההתפתחות שלנו לקשר ההדדי המוחלט הזה, ומאלץ להכיר בכך שכולנו חייבים להביא את עצמנו לתיאום עימו.

ידיעות קודמות בנושא:
המוח כמתאם עליון
המוח: סוד שאינו נגיש למדע
במפגש בין החומרי והאידיאלי

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Nf9pg

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest