דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / אל תכו את המחשב, הוא דומם…

אל תכו את המחשב, הוא דומם…

laitman_2009-08_2622-70.jpg

שאלה: כיצד להסביר כי הבורא כועס? אם מדובר בחוקים רוחניים קבועים, מדוע הבורא נתפס בספר הזוהר כבעל תכונות אנושיות, כמו כעס, קנאה ותכונות נוספות?

תשובה: התורה מדברת בשפת האדם, היא מספרת על מה שאנחנו מרגישים ומייחסים לבורא.

אני תמיד נותן כדוגמה על מחשב. כיצד אנחנו כועסים עליו, למרות שזו רק חתיכת מתכת, ומה בעצם הוא מבין. המחשב למעשה עושה הכול בדיוק לפי הצורה שתוכנת, כל פעולתו נכונה. אך אם אתה לוחץ על הכפתור הלא נכון, או אינך יודע כיצד לעבוד עם התוכנה, גם אם תכה בעצבנות אלף פעמים על אותם המקשים, תקבל אלף פעמים את אותה הודעת שגיאה. הרי הוא אינו אדם שיכול לשנות את התנהגותו. המחשב אינו משתנה, הוא דומם. אך אתה מתייחס אליו כאל דבר אנושי. לכן כשאני מקבל את אותה התגובה אני מתעצבן, "למה אינך מקשיב לי?" משום שאנחנו מעבירים למחשב את מאפייני ההתנהגות שלנו, את האופי שלנו, ומתוך כך גם מצפים שהוא ישתנה כמונו.

למעשה, אנחנו המקולקלים ולכן אנחנו המשתנים. המחשב אינו מקולקל, תמיד הוא מתנהג באותו האופן, הוא תמיד צודק. אותו הדבר לגבי הבורא. איננו מדברים עליו עצמו, אלא על ה"בורא", בוא-וראה", על התפיסה של האדם את הבורא. האדם חושב שהוא מכיר את הבורא, כי הוא מדמיין אותו ברצונותיו (כלי התפיסה). לכן אנחנו מייחסים גם לבורא את אותן התכונות והתגובות המאפיינות אותנו. לכן כתוב, כי התורה דיברה בלשון בני האדם. על מנת לסגל ולהבהיר לעצמנו דרך התנהגות אחרת, נאותה, לעזור לנו להשתנות, אנחנו חייבים לדמות לעצמנו את הבורא כמשתנה באותו האופן, וזאת למרות שאין בו שינויים. הוא מושלם ואינו יכול להשתנות, אחרת לא היה מושלם!

בכך שאנו מייחסים לבורא את התכונות שלנו, אנו שופטים את היחס שכביכול משתנה אצלו כלפינו. אנחנו יכולים לראות את עצמנו בשתי צורות: כפי שאנו עצמנו, כפי שאנו נראים מהצד, וכיצד נשתנה – בעולם משתנה או קבוע. זו דואליות, התפיסה המאפשרת לנו לדמות שמשהו מחוץ לנו משתנה, וזאת המתנה הגדולה ביותר של הבורא אלינו! בגלל זה אנחנו יכולים להגיע להרגשה של מימד אחר, להבנה של העולם הרוחני, אנחנו יכולים להיכנס לתוך ההרגשה שלו ולהיות חופשיים ועצמאיים! לכן, תפיסת המציאות שלנו, כפי שקיימת מחוץ לנו ומשתנה בתוכנו, מהווה עבורנו את הגאולה והשחרור מהכליאה בכלוב העולם שלנו (מהקלאוסטרופוביה הרוחנית). זאת הנקודה הבסיסית שנותנת לנברא את ההזדמנות להתעלות מעל היצירה, להיות אדם, אדם הדומה לבורא!

מתוך שיעור על ספר הזהר, 27.04.2010

רשומות קודמות בנושא:
בחיפושים אחר יסוד מוצק
כל הבריאה בתוכי
את הרוחניות רק אני בונה!

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/OwC8d

One comment

  1. "תשובה: התורה מדברת בשפת האדם, היא מספרת על מה שאנחנו מרגישים ומייחסים לבורא."

    אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב יהודה אשלג, בעל הסולם / ספרים שיצאו לאור / פרי חכם / אגרות קודש / אגרת 7 – 1922, עמ' י"ז

    הרב יהודה אשלג
    אגרת 7 – 1922, עמ' י"ז 

    …אבקשך, למעה"ש מהיום ולהלאה, כי תכתוב לי איזה ידיעה, תכתוב בשום שֶֹכֶל לפרשו בפשיטות ממש, כמו שידבר איש אל רעהו שאינו נביא, ולהעמידו על נכון שלא ימצא בו מקום לנטות או אפי' מקום עיון, ולא יסתכל על יפיו של הלשון אלא על טוב קלות ההסברה ועיקר שלא יערב בלשונו מליצה או רמז כי אין שום פחד מעין איש זר… ובביתי אין ביאה לנכרים וזרים.

    כשתכתוב לי חדושי תורה, תברר אותם לי, בלי שום שמות ופרצופים המפורסמים בספ', רק בלשון בני אדם, כי גם אנכי לעצמי, מדייק לברר עניני בלשון המדובר, ונופל תחת חושי בפשיטות גמור עד לתכלית, כי זה דרך קרוב ואמיתי, לברר דבר לאמיתו.

    כי בזמן שאלביש הדברים בשמות הספרים, מתעורר בקרבי יחד עם זה חשק לידע מחשבות הספרים, וממילא נעתק שכלי מן חפץ המטרה, של דרכי, וזה אצלי בדוק ומנוסה. זאת ועוד, בהשגתי איזה מכוון במליצת הספרים לדרכי, חדותא מסתייעא, לערב שקר באמת, לכן בשעת עמידתי לברר איזה דבר הנחוץ לי, אשמור את עצמי מאד מלהסתכל בספרים, הן מלפניו והן מלאחריו. וכמו"כ בכתב, ואתם איני משמש במליצה כדי שאהי' תמיד מזומן בטהרה למצוא דבר אמת בלי תערובת, ובלי סיוע מדבר חיצון ממנו, ורק אז חיך אוכל יטעם…

    יהודה ליב

    http://www.kab.co.il/heb/content/view/frame/8686

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest