דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / אל תזלזלו במנהגים

אל תזלזלו במנהגים

בעל הסולם, "שמעתי", מאמר קס"ח, "מנהגי ישראל":

"מנהגי ישראל הם כל כך חשובים, עד שיכולים לומר, שהם נותנים יותר רוחניות להאדם, מהמצות עצמן. אף על פי שאם עוברים על מנהגים, אין עליהם עונשים. מכל מקום לגבי להביא תועלת, זאת אומרת להביא יראת שמים, אזי המנהגים מביאים יותר רוחניות. כי הגדולים, שהכניסו את המנהגים, הם סדרו שהרוחניות יאיר על ידיהם."

קיימת בעיה גדולה בכל מה שנוגע לפעולות הגשמיות שמכוונות לאהבה ולחיבור, פעולות שאותן מתאר הרב"ש במאמריו על החברה. אסור לזלזל בהן, ובזה אצלנו הכול מתבצע יחסית.

"מנהג", זהו תנאי, חוק, שאותו אני לא מסוגל לבצע עכשיו ברמה הרוחנית, ולכן אני מקיים אותו רק בגשמיות. אני מביא תענוג לחבר, משתדל למלא את הרצונות של החברים, לחבר אותם, להתחבר אליהם, כדי לגרום להם תענוג. אני כל הזמן מממש כל מיני פעולות ששייכות למצווה "ואהבת", לחיבור, לערבות. אמנם, לא אני ולא החברים, עדיין לא השגנו מימוש רוחני, זה עדיין לא קיום "מצוות", לא המשכה של האור שמתקן, מחבר, מעורר וממלא אותנו. בינתיים אנחנו נמצאים בשלב ההכנה וכל הפעולות שלנו משתייכות ל"מנהגים".

לכן, אנחנו לומדים, אנחנו עובדים בקבוצה, אנחנו מבצעים את עצות המקובלים, ולא משנה אם אנחנו מבינים אותן או לא. הם חיברו לעצות עזרה מיוחדת מלמעלה, את המאור המחזיר למוטב. ולכן, אף על פי שהכוונה שלנו היא אגואיסטית ("לא לשמה"), אזי מתוך ש"לא לשמה" אנחנו מגיעים לכוונה אלטרואיסטית (ל"לשמה").

כל דבר שעוזר לך להגיע לתיקון, אבל בינתיים מנוצל על ידך עם הכוונה על מנת לקבל, כלומר מתוך כוונות אגואיסטיות, נקרא "מנהג". אתה פועל במטרה להתחבר, ואפילו שאינך רוצה להתחבר, אפילו שאתה מחפש בכך תועלת אישית, בכל מקרה מגיע האור ומביא לך כוונה אחרת, שאותה אפילו לא יכולת לבקש. אתה אפילו לא חשבת על זה, אבל זה קורה, אתה פתאום מתחיל להעריך את תכונות ההשפעה והאהבה.

בשביל זה צריכה להיות עבודה בקבוצה. להכניע את עצמך, להעלות את החברים בעיניך, תעורר אותם ואת עצמך. כן, אתה רוצה להרוויח על הפעולות האלה, בכל זאת הפעולות שלך מביאות תועלת. כי זו האפשרות היחידה למשוך את האור.

החוק הוא פשוט: האור מגיע רק לאותו הרצון שנמצא בהשתוות התכונות והצורה אליו. נכון, אתה עדיין לא השגת השתוות, אבל יש לך גוף גשמי, בשביל זה הוא נברא, בעזרתו אתה יכול לתמוך בחברים, לספר להם על האהבה שלך אליהם ועל חשיבות הבורא, לתת דוגמאות של השפעה ושל ביטול עצמי. בעזרת הגופים אנחנו מתקשרים זה עם זה, ואפילו שכל הפעולות שלנו בקבוצה הן על מנת לקבל, אבל הן מהסוג שהמקובלים הכינו במיוחד להשגת החיבור האמיתי.

הכוונות שלי הפוכות, זדוניות, אני מתכוון לנצל לטובתי את העולם העליון ואת הבורא, אבל הפעולות שאני מבצע הן נכונות והודות להן, הודות למנגנון שיצרו המקובלים, אני יכול לתקן את עצמי. אחרת, איך הייתי יכול לצאת מהשבירה? ולכן כאן דרושים לנו ה"מנהגים", פעולות נכונות שמובילות לכוונות הנכונות.

המקובלים ביצעו תיקונים מיוחדים כדי להכניס בתוך המנהגים את המאור המחזיר למוטב. כי לאחר ה"שבירה" האור אינו יכול להישפך אל ה"כלים" שנמצאים למטה, מעבר ל"קו השבירה", בתוך הרצון לקבל. ובכל זאת ישנה האפשרות להעלות את אותם ה"כלים" שמתחילים להתעורר. וכך אנחנו מתחילים לעבוד.

מתוך שיעור בנושא ראש השנה, 16.09.2012

ידיעות קודמות בנושא:
בדיקת תיאום בין שני העולמות
אל תפנה את גבך אל האור
השורשים הרוחניים של המנהגים הארציים

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/MQRat

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest