אל תברח מהחברה

2012-02-24_0130_w.jpg

ספר הזוהר, פרשת "בשלח", אות י"א: "ותאמר, בתוך עמי אנוכי יושבת. מה אומרת? אלא בשעה שהדין תלוי על העולם, לא ייפרד אדם מן הכלל בלבדו, ולא יצוין למעלה ולא יידעו אותו בלבדו. כי בשעה שהדין תלוי על העולם, אלו שנודעו ונרשמו בלבדם, אף על פי שצדיקים הם, הם נתפסים מתחילה. ועל כן אין אדם צריך לפרוש מן העם לעולם. כי רחמי הקב"ה נמצאים תמיד על העם כולו ביחד. ומשום זה אמרה, בתוך עמי אנוכי יושבת ואיני רוצה להיפרד מהם, כמו שעשיתי עד היום הזה".

אפשר לדבר על זה בשני המישורים, גם בגשמיות – בחיצוניות, וגם ברוחניות – בפנימיות. הייתה נשמה אחת שהתחלקה להרבה חלקים. "בתוך עמי", כלומר בתוך אותו החלק שנוצר מהשילוב של החלקים הנפרדים והשבורים, שמתקנים את עצמם בדרך של חיבור ביניהם. הם מתגברים על האגו הפרטי שדוחה אותם זה מזה אם מתחברים יחד, זה נקרא "עמי", "עם של ה' ".

מדוע הם נקראים כך? משום שכל החלקים הללו הם בעלי כוונה על מנת להשפיע ובזה הם דומים לבורא. לכן הם נקראים "עמי". מדובר על אוסף של יחידים, של כלים שבורים, שמתאספים יחד עם אותה הכוונה על מנת להשפיע, כמו לבורא. החלקים הללו מתחברים ביניהם בכוונה הדדית של על מנת להשפיע, כדי להפוך להיות המשענת, הכלי לגילוי הבורא, כתכונת ההשפעה הכללית. ולכן, וודאי שבאסיפה הזאת מתגלה אותה התופעה שנקראת "בורא", שמסמלת: "בוא וראה". זאת פשוט הנוסחה של גילוי הבורא בתוך הכלים המתוקנים, שנקראת "בתוך עמי אנוכי יושבת". זה במישור הרוחני.

במישור הגשמי, צריך להבין שיש גם מסות גדולות של אנשים שאינם יחידי סגולה, שגם עליהם ישנה ההשגחה הכללית והם מופעלים על ידה. אז גם עליהם אפשר לומר: "בתוך עמי אנוכי יושבת".

בהמשך הזוהר מדבר על הדין, ש"תלוי על העולם". "עולם", זו העלמה, חיבור אגואיסטי, שבו מתגלה האגו הכללי המשותף שביניהם. ו"אין אדם צריך לפרוש מן העם לעולם". אפשר לשאול, מדוע? אם בעם מתגלה תכונת האגו, ה"דין", אז מדוע שלא יברח ממנו?

העניין הוא, שבצורה הרוחנית עומדת לפניי תמונה אחרת לחלוטין. אני רואה את כללות הרצונות שלי שמציירים לי את "העולם החיצוני" המדומה. אם אני מגלה בהם תכונות של "דין", אז אני צריך לתקן אותם על ידי תכונת ההשפעה ולהוביל את הכלל הזה לכוונה על מנת להשפיע. זה ייעודו של ישראל: במקום לברוח מהכלל, אני להיפך, חייב להיות בפנים ולהשתדל לתקן אותו. והזוהר ממשיך, "כי בשעה שהדין תלוי על העולם, אלו שנודעו ונרשמו בלבדם, אף על פי שצדיקים הם, הם נתפסים מתחילה". מדוע? משום שאם הניצוץ, אותה התכונה הנוכחית שבאדם, מכוונת להשפעה, אז וודאי שהוא "נתפס תחילה", כי הדין החדש שולט, אז הניצוץ הזה על מנת להשפיע פועל בעל מנת לקבל, והוא נתפס תחילה כי בו מקור האור.

כך גם בעולם שלנו, כמו שכותב בעל הסולם בסוף הקדמה לספר הזוהר, שה"דין" פוגע בטובים שבינינו. ולכן האנשים שהשיגו השגות עליונות, נספו באסונות (בשואה וכולי).

"כי רחמי הקב"ה נמצאים תמיד על העם כולו ביחד", מפני ששם נעשה התיקון. ולכן, אם אנחנו רוצים להיתקן ולהתקדם קדימה, אסור לנו להתנתק מהציבור, להתרחק מהחברה. חייבים לעשות כל מה שרק אפשר כדי להיות בה, להרגיש אותה בכל הכוח, למרות שזה לא נעים. צריך לדאוג ולטפל באנשים, להחדיר בהם את הידיעה, את ההרגשה, כל מה שרק אפשר, העיקר שהם יתקדמו. הם המטרה האמיתית של הבורא והוא מתגלה רק בחיבור שלנו עם העם, בדומה לניצוץ בתוך הרצון לקבל.

ולכן נאמר: "בתוך עמי אנוכי יושבת ואיני רוצה להיפרד מהם, כמו שעשיתי עד היום הזה".

מתוך שיעור בנושא תפקיד ישראל כלפי העולם, 11.04.2012

ידיעות קודמות בנושא:
אל תברח מהחברה
"בתוך עמי אנוכי יושבת"
בדיקה לבוגדנות

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/YF3uN

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest