אחד נגד כל הטבע

בעל הסולם, "הקדמה לספר הזוהר", סעיף א':

"הנה, כשאנו מסתכלים על עצמנו, אנו מרגישים את עצמנו, מקולקלים ושפלים, עד שאין כמונו לגנות. וכשאנו מסתכלים על הפועל, שעשה אותנו, הרי אנו, מחויבים להמצא ברום המעלות, שאין כמוהו לשבח, כי הכרח הוא, שמפועל השלם, תצאנה פעולות שלמות?".

באמת, אנחנו רואים שהטבע מושלם והכול בו מסודר הרבה יותר מאשר אצלנו. היחס של האדם עם הזולת מסתכם ברצון לאנוס, להרוג, לאכול, לנצל, לנצח אותם בכול. ואנחנו רואים שגישה כזאת היא רעה ומזיקה. לחיים נורמליים היה יותר טוב אם היינו מתקיימים בצורה טובה על עקרונות של הדדיות, שמירה על הטבע, בשמירה שלנו אחד על השני. כמו שאנחנו מלמדים את הילדים לא לריב, להיות נדיבים, לשחק יחד. אבל מתברר, שהילדים אינם מסוגלים לכך, וכך גם המבוגרים. יוצא, שהטבע שלנו הוא רע. זה מה שאנחנו מגלים כשמסתכלים על עצמנו.

מצד שני, בטבע הכול בנוי בצורה נפלאה. מחקרים רבים מציירים בצורה יותר ויותר טובה את התמונה הזאת של איזון הרמוני ושל שיתוף פעולה הדדי. בסופו של דבר, הטבע מייצר את החיים, שדבר זה דורש עבודה מתואמת של מנגנונים מסובכים ועדינים. אנחנו רואים עד כמה העולם הוא רבגוני ומורכב, באיזו חכמה הוא בנוי. מאיפה כל זה מגיע? מאיזה שהוא "אטום" קטן, שנוצר מ"המפץ הגדול"?

כך או אחרת, הרבגוניות המורכבת והמדויקת הזאת שאנו רואים, גורמת לנו להתפעלות. וכשאנחנו מפנים את המבט אל האדם, ל"נזר של הטבע", אז מתגלה לנו נטייה אחת, להרוס את הכול.

זה מחייב אותי לחשוב: איך דבר כזה יכול להיות? החלק הכי מורכב, הכי "משובח", ובאותו הזמן הכי גרוע?

איזו נמלה או ג'וק לא גורמים לאף אחד רע, הם פועלים בהתאם להוראות של הטבע ועוזרים לאחרים במערכת הכללית המקושרת הדדית. בתוכה כל אחד חי כדי לקיים את האחרים, לכל אחד יש נישה משלו, והוא מקיים את עצמו כדי להיות מקושר עם עוד אלפי יצורים אחרים. הם כולם יחד מרכיבים פאזל מושלם, שילוב בלתי ניתן להפרדה של קווים של התמונה הכללית. אם תוציא מתוכו פריט אחד, אז הכול מייד יהיה מעוות, ותיהרס השלמות.

ובינתיים, ככלל, זה מה שהאדם עושה. הפעילות שלו מנוגדת לשלמות של הטבע. כל החיות וכל הצומח, כל מה שקיים מתקיים בהסכמה נפלאה, והעיקר, בהשלמה הדדית. כולם מקושרים, כולם תלויים בכולם וזקוקים זה לזה. בטבע הכול בנוי על איזון, שבו אתה לא יכול להוציא חולייה אחת ולהזיז אותה למקום אחר, זהו "פאזל" אחד שלם. והנה בא האדם ומתחיל להרוס אותו, עד שמתקרב לאט לאט לאסון. עד עכשיו עוד לא הבנו שחוץ מאיתנו כל הטבע הוא מושלם, והדברים שנראים לנו כלא שלמים מעידים על "ראי מעוות" של התפיסה שלנו או על התוצאות מההשתתפות ההרסנית שלנו.

האדם אינו מסוגל להיכלל בתוך השלמות מפני שהוא מקולקל. זה היצור היחידי שמנוגד לטבע. וזה מראה על כך, שהמפתח לתיקון המצב נמצא בנו עצמנו.

מתוך שיעור על המאמר "הקדמה לספר הזוהר", 26.02.2013

ידיעות קודמות בנושא:
להבין את חוקי הטבע
אחדות בין הטבע לחברה
מרדף אחר חזיון תעתועים

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/1QmDw

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest