דף הבית / קבלה לעם / ספר הזוהר / אותיות הן רצונות

אותיות הן רצונות

מיכאל לייטמן

מתוך "מבוא לספר הזוהר", סעיף ט:

"והוא שאמרנו לעיל בגדר הב', שאין הזהר מדבר בעולם האצילות כשהוא לעצמו. והוא מטעם היותו כבחינת הלבן שבספר.

אלא לפי הארתו בג' העולמות בי"ע. והוא מטעם היותם בבחינת הדיו והאותיות וצרופיהן שבספר."

הכול מתרחש בתוך הרצון ליהנות. כל האותיות הן כלים, כלומר צורות שונות שמקבל הרצון ליהנות כתוצאה מהשפעת האור עליו.

האור פועל על הרצון, ומעביר אותו דרך ד' בחינות של התפתחות – שורש, א', ב', ג', ד' – עד למלכות. המלכות נקראת "כלי" – כלי קבלה.

ניתן גם לומר אחרת: יש כתר – ראש, וממנו מתפשטים למטה "טעמים", "נקודות" (הנקודות שמתחת לאותיות), "תגין" (הכתרים שמעל לאותיות) ו"אותיות".

האותיות הן הרשימו האחרון (זיכרונות) מה"נקודות" (הסתלקות האור).

עם זאת, מדובר רק על רצונות, ורק עליהם מדבר ספר הזוהר. זו ההרגשה היחידה שאליה אנו מכוונים את עצמנו – מדובר רק על הרצון ועל כל המתרחש בתוכו.

הזוהר אינו מדבר על הדרך שבה האור מתכנן את פעולותיו – כיצד הוא יורד אלינו, מנהל אותנו ועובד מאחורי "הקלעים". זה לא מענייננו.

לעולם לא תשיג את הצורה המופשטת ואת המהות. אתה נמצא בתחום שנקרא "הרצון ליהנות". בו אתה חי. הוא – שלך, ואתה – שלו.

מכאן עלינו להבין את הגישה ללימוד חכמת הקבלה בכללה, ולא רק ללימוד ספר הזוהר. חכמת הקבלה לעולם לא מדברת על דבר, מלבד לנשמה.

מדובר רק על הדרך שבה המקובלים מגלים את הרצון ליהנות שנברא על ידי הבורא, הנקרא "נשמה", ועל מה שמתרחש ברצון הזה.

לכן כל הלימוד שלנו צריך להיות למען המטרה הזו בלבד – גילוי הבורא בנברא, בנשמה.

ומי שלומד תורה, שלא למען התיקון, שלא למען גילוי תכונת ההשפעה בתוך רצונו ליהנות – לא רק שאינו לומד תורה, אלא יותר מכך – הופך אותה ל"סם המוות" בכך שהוא מתרחק מהאמת.

מתוך שיעור על המאמר "מבוא לספר הזוהר", 22.12.2009

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/xd5wq

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest