איך לספר על עולם לא מוכר
שאלה: מדוע בזמן קריאת תלמוד עשר הספירות הרבה יותר קל להישאר בכוונה נכונה, מאשר בזמן קריאת ספר הזוהר?
תשובתי: העניין הוא שדרושה לנו איזו שהיא שפה להסבר. כי בעולם הרוחני אין מילים, והמקובלים נאלצים לדבר ב"שפת הענפים" שמבלבלת אותנו.
"שפת הענפים" טובה למי שכבר נמצא בעולם הרוחני. אם אני נמצא מעל ל"מחסום", אז אין לי בעיה להבין, ולא משנה באיזו שפה יהיה ההסבר. כי אני מרגיש בצורה ריאלית את העולם הרוחני, מבין אותו, תופס אותו בדרגה של אותה המדרגה מתוך 125 שאליה עליתי. אני אבין מתוך ההסבר מה מתרחש, בדיוק כפי שאני מבין את ההסבר על העולם הזה המוכר לי.
אולם אם אני נמצא מתחת ל"מחסום", אז אני לא יכול להבין את "שפת הענפים" שמדברת ברמזים. קל לי יותר להבין את השפה של תלמוד עשר הספירות (תע"ס), שמדברת במונחים טכניים ושמשתמשת בהגדרות הרוחניות, בשמות של "אורות", "ספירות", "פרצופים", גובה הדרגות. אני יכול איך שהוא להעריך את זה, לפחות מובן לי שמדרגה 120 נמוכה ממדרגה 125, וש"נפש" קטן יותר מ"רוח".
אפילו שאני לא מבין מה זה, אבל יכול איך שהוא להשוות ולדרג. וזה מאוד חשוב. אם אין לי בלב את התחושות של המושגים הללו, אז לפחות בשכל אני מחלק אותם לדרגות: "רשימות" ד\ג, ג\ב, "פרצופים" ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן.
כאן כל אחד יכול לדון בצורה חכמה, אם הוא למד את החומר. אפילו שהוא לא השיג באופן מעשי שום דבר, אבל לפחות למד את שפת המושגים ויכול לדבר עם אחרים. לכן היא כל כך נחוצה לנו ובלעדיה אנחנו בכלל לא היינו יכולים להתבטא. כי המקובלים חייבים ליצור איתנו קשר כלשהו, כדי להעביר דרכו את המאור המחזיר למוטב.
דרוש להם איזה חוט שמקשר אותם איתנו, כדי שדרכו הם יוכלו כל הזמן להזרים לתוכנו תרופה. אחרת, אנחנו לא יכולים להתחבר איתם, מפני שהם נמצאים בעולם אחר המנותק מאיתנו. אנחנו לא רואים באילו ערוצים זורם המידע אלינו.
המקובלים יוצרים כזה ערוץ, בכך שמספרים לנו על "פרצופים" ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן. ואנחנו, על ידי זה שלומדים אותם באופן תיאורטי ובכך שיוצרים איתם קשר חיצוני, מבלי להבין בעיקרון שום דבר, אלא פשוט חוזרים אחריהם בצורה ממושמעת על המילים, בכך אנחנו מביעים את הרצון שלנו לקבל מהם את התרופה, את אור התיקון, ולכן מקבלים אותו. אבל הקשר הזה הוא חיוני.
אך אם המקובלים יתחילו לספר לא בשפה הטכנית של תע"ס, אלא בשפת התנ"ך, אתה מייד תדמיין לעצמך שמדובר על העולם הזה ושאתה מבין הכול. בכך כל הבעיה, שאנשים לא מכוונים לכך שהסיפור מתייחס לעולם הרוחני, לפעולות ההשפעה ("קדוש" זה נקרא "בינה", תכונת ההשפעה), אלא משייכים אותה לעולם הזה, וכתוצאה מכך נולדות הדתות והאמונות.
אולם, במידה שהמושגים "קבוצה", "חיבור", "הפצה", יהיו יותר קרובים אליכם, אתם תרגישו שהחומר של תע"ס הופך ליותר מובן. הוא אף פעם לא יהיה מובן באופן תיאורטי טהור על ידי השׂכל. אפשר ללמוד בעל פה את כל המילים, אבל לא תוכל להתקדם מעבר לזה. אם אדם רוצה להתקדם בהשגה רגשית בתוך הרצון שלו, אז הוא לא יבין את תע"ס עד שלא יחבר אותו עם איזה שהוא תיקון חלקי שהושג. אפילו כבר לפני ה"מחסום" הוא יתחיל קצת להרגיש את המשמעות הפנימית של המושגים ויהיה לו קל יותר ללמוד.
בזמן של התקדמות נכונה, ההשגה נעשית מהרגש לשׂכל. לכן לצורך הלימוד לא נדרש שׂכל רב. הידע התיאורטי לא קשור בשום צורה עם ההשגה הרוחנית.
מתוך שיעור על תלמוד עשר הספירות, 16.05.2012
להשאיר תגובה | שלח לחבר
|  הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, לימוד חכמת הקבלה, שיעור הקבלה היומי |
להעריך את דבריו של המורה
שאלה: (כתוספת לפוסט "מיהו המורה עבורי"): ראיתי מורים גדולים שלא ביקשו לקבל אותם כסמכות. יתרה מכך, הם ויתרו על קבלת מעמד, ועשו כל מה שבכוחם כדי לרכז את תשומת ליבם של הסובבים לא בעצמם אלא בנושא שלימדו.
המורים האלה הגיעו למידה רבה של הערכה בקרב פעילי חינוך ודת של אמונות ותחומים שונים, וכן בקרב אנשים פשוטים.
אם הכול מגיע מלמעלה ונוגע למהותנו הפנימית, מדוע הנך מבקש מתלמידיך להפגין כבוד חיצוני כדי לשמור על הסמכות שלך? אם התורה שאתה מלמד היא אמיתית האם היא לא תוכיח את עצמה בעצמה? האם אתה לא צריך לבטל את האגו שלך בפני העליון או שזה לא שייך למורה? אם לא, מדוע?
תשובתי: אם את משתתפת בשיעוריי, את עדה לפשטות והפתיחות שבהן אני נוהג עם תלמידיי. אך כדי לקבל ידיעה, או את החשוב ביותר, את דרך התיקון, כלומר את תנאי העבודה נגד האגו שלנו - שם הכול נבנה על ביטול עצמי, התלמיד צריך להעריך את דבריו של המורה, אחרת אם התלמיד מזלזל במורה הוא לא יוכל לעבוד נגד האגו שלו.
ולכן אני אומר להם בצורה גלויה שלא אותי אלא את דבריי הם צריכים לכבד. מקווה שיהיה לך ברור מדוע בכלל דורשים מהתלמידים את הכבוד למורה - לא למענו, אלא למען התלמידים. הנוכחות בשיעורים תסייע לך להבין זאת.
ידיעות קודמות בנושא:
מורה = מערכת רוחנית
מדוע איני שומע את מה שהמורה אומר?
אין דרך עוקפת למעלה
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, לימוד חכמת הקבלה, שאלות ותשובות |
מדע האחדות ואמצעי העזר שלו
הספר הקבלי בעצמו אינו מספק לנו תיקון. אנחנו צריכים לעבוד עם אנשים בקבוצה. הספר רק מכוון אותנו, בונה בנו גישה שכלית, עוזר לנו להסתכל נכון על מה שקורה, לחשוב, להבין, לעשות אנליזה וסינתזה. הספר הינו מדריך, אבל חומר העבודה נמצא בתוכנו, ובזכות ה"הדרכה" על ידי הספר אנחנו הופכים להיות יותר רגישים לחומר העבודה שלנו.
האור לא בא ממקום אחר, מבחוץ, אנחנו נשארים באותה המציאות, אבל אנחנו ממקדים את המבט באמצעות העבודה המשותפת, שאפשר לקרוא לה גם עבודה "פסיכולוגית". כאשר אנחנו משתדלים על ידי החיבור בינינו לראות את השכבה העמוקה יותר של הקשרים והכוחות, אנחנו עוברים לתחום השפעתם, ומשם לכוונות, לצורות הפנימיות הקבועות. כך אנחנו יותר ויותר מתקרבים לכלי אין-סופי, וכל השינויים מתרחשים רק בתוך תפיסתנו, עד שנגיע לסוף הדרך.
שאלה: בשיעור אנחנו קוראים בספר הזוהר מבלי להבין אותו. תוצאות הקריאה לא יופיעו מיד. איך להסביר לאנשים שהגישה הזאת הינה מדעית?
תשובתי: בצורה דומה אני יכול ללמוד את ספרי הפסיכולוגיה. הם נכתבו על ידי אנשים חכמים שלא קיבלו "גילוי מן השמיים", אלא חקרו תופעות טבע שונות, השוו ביניהן והציגו את מסקנותיהם. כך גם החכמים שמהם אנחנו לומדים, שהיו פסיכולוגים דגולים. בהיותם בתוך החברה הם הגיעו למסקנה שאין שום דבר במציאות חוץ מהאדם, שמהווה את הייצור המורכב ביותר, המערכת החשובה, המושלמת, הנעלה, המפותחת ביותר, מה שנקרא "כתר הבריאה".
אז בואו נחקור את האדם, ואז יתברר לנו כיצד אנחנו מרגישים ותופסים את המציאות, וכיצד צריך להתייחס לכל חלקיה. ראשית עלינו לבחון את עצמינו, להבין איזה מין כלי לתפיסת המציאות אני מהווה. ולאחר מכן עם הכלי הזה אני אתחיל לחקור את העולם.
זה מה שרצה אברהם. קודם כל שנכיר את עצמינו, כדי להתייחס לטבע בצורה נכונה ורציונלית ולא לקלקלו. אם בבבל העתיקה היינו יודעים היכן ומדוע אנו חיים, לא היינו גורמים לעולם את כל מה שעשינו עד כה. עברו כמה אלפי שנים ומה השגנו? מי באמת שמח היום? מי מאושר? כמה מלחמות, כמה סבל יש בהיסטוריה האנושית? ולמה כל זה?
הבעיה היא שאנחנו מלכתחילה לא חקרנו את טבע האדם. אם היינו מבינים אותו, היינו לפחות מכירים ביצר הרע שבנו, בניצול אחד של השני, וגם בצורך להגביל את עצמינו בזה וללמד את האנשים מה זה להיות אדם. אז היינו אחרים, אפילו אם זה מעט זה מספיק בשביל למנוע את דרך הייסורים הזאת מבבל עם מלחמות אין סופיות, צרות וסבל.
זה מה שחכמת הקבלה אומרת. קודם כל, אתה צריך לדעת מי אתה ומה אתה, כיצד אתה תופס את המציאות שבה אתה נמצא, ואז תעשה כרצונך. הדרישה הראשונה - תבחן את עצמך. במילים אחרות, תבין בפני מי אתה עומד. ואתה עומד מול כוח הטבע, הכוח העליון.
לכן, חכמי המקובלים חקרו את טבע האדם בתוך הקבוצה. לאברהם, בהיותו הכהן הבבלי, לא היה מחסור בקהל, הוא מכר לאנשים פסלים ונתן את ברכתו. בקיצור, לפי סוג עיסוקו, הוא עבד עם הציבור. זאת הייתה "מעבדה" גדולה. ויום אחד התפרצו שם בעיות, אנשים התחילו לריב אחד עם השני, ואברהם, שצפה במה שקורה, התחיל להבין מה הטבע רוצה מהאנשים, מדוע הם הופכים לכאלה. זה היה ניתוח פסיכולוגי של בן אדם חכם שאחז בגישה רציונלית. מאוחר יותר, בארץ כנען, היו ניגשים אליו לקבלת עצה חכמה. גם שם תהילתו הלכה לפניו. כה ידוע הוא היה.
ובכן, כאשר אברהם צפה בבבלים, הוא הבין מה קורה. לא היה שום "מברקים מלמעלה", דווקא "עבודת מעבדה" עם קבוצה של בני זמנו אפשרה לו להשיג את החוקים הרוחניים. אם בן אדם שומע את "קולו של הבורא", רואה את פניו או את אחוריו, או חווה מצב של נבואה, כל זה שלבים בהשגתו. הוא חוקר את העולם הרוחני כמדען אמיתי בלי שום מיסטיקה.
כך אברהם ייסד את השיטה, גישה חדשה לחקר הטבע האנושי. ודווקא על פני מהותו של האדם הוא חקר את מהותו של הטבע. הרי הטבע הינו מה שאני מרגיש. כל האלמנטים שמהם מורכבת תמונת עולמי, נמצאים בתוכי. כאשר אני מגלה את זה, אני רואה שכל העולם, כל המציאות תלויה בשינוי טבעו של האדם. העולם נמצא בתוכי, והוא כזה, כמו שאני חושב עליו.
אם כך, כיצד עלינו לשנות את האדם, כדי שהוא ירגיש את העולם כטוב? הרי מלכתחילה צריך להתכוון לטוב.
לשם כך אנחנו בודקים ומגלים. הטבע באמת מוביל אותנו לטוב. איך אפשר לשתף איתו פעולה? אנחנו יכולים לחקור את עצמינו ואת טבענו, ומכך להבין כיצד להגיע למצב הטוב ביותר.
היום מאפיינים אותנו הרגלים רעים. אנחנו כבר יודעים כיצד להתמודד איתם, אוספים את האנשים עם ההרגלים הרעים לקבוצה, ומלמדים אותם איך להיפטר מההרגלים הרעים ולרכוש הרגלים חדשים, טובים. בעיקרו של עניין, זה מה שעלינו לעשות, בזה כל חוכמת הקבלה. בטבע ובמציאות בכלל, אין שום דבר חוץ מזה, רק לשנות את הרגלינו מלקבל ללהשפיע. עלינו רק להתיר את השרשרת כולה בצורה הנכונה. כמובן שלא חסר בלבול בדרך, אך כאשר הסדר נוצר, כל דבר מתייצב במקומו, בדומה לאור העליון הפשוט.
נחזור לספרי הקבלה. הבעיה היא כזאת, תוך כדי לימוד איני מבין מה צריך לעשות. הרי אני זקוק לשינויים פנימיים, איכותיים, אני עובד על עצמי. כך קורה גם בחיים הרגילים, כאשר מוטלות על האדם דרישות מסוימות. חלקם אינם מבינים במה מדובר, אם אני רע במשהו, איך אני יכול להיות טוב יותר? ישנם שסבורים כי הם אינם רעים, אלא להפך, טובים. אחרים בכלל אינם מבינים שאפשר להשתנות. לכן אפילו ברמה הנוכחית יש לנו קושי עם שינויים פנימיים.
הביטו מסביב, כל בעיות התקשורת בינינו במגוון האינטראקציות נובעות מכך שאנחנו לא מרגישים את האחרים, כלומר, לא מסוגלים לתת לעצמינו צורות אחרות. בקבלה זה נקרא "להתלבש" במישהו. לו הייתי יודע להתלבש באחרים, הייתי מרגיש כל אחד. אבל אני לא מסוגל לזה. ישנם כאלה שיש להם יכולת מזערית לעשות זאת, אבל הם עדיין פועלים בצורה מלאכותית, אגואיסטית, על מנת לנצל את הזולת. אנחנו לא מסוגלים לצאת מעצמינו בצורה אמיתית ולכן איננו מבינים זה את זה, אלא מסתובבים כמו עיוורים בחדר.
כל הבעיות של האנושות נובעות מכך שאיננו מבינים זה את זה. וזאת רק הפסיכולוגיה המטריאליסטית. בסופו של דבר, כל מה שאנחנו בונים, נועד ליצור בינינו לפחות איזשהו קשר, כדי שנוכל להסתדר ולא לכרסם אחד את השני. ובאמת אנחנו עיוורים. וכל זה אקטואלי עוד יותר כאשר מתקרב המצב של התלות ההדדית הגלובלית. דווקא עליה מצביע המשבר הנוכחי. פתאום מתברר שאנחנו, העיוורים, שאינם מסוגלים להבין זה את זה, תלויים זה בזה. בשבילינו זה אסון גדול. אנחנו מנסים לשלוט ולסדר בכל מיני דרכים, אך שום דבר לא מצליח. לכן חוכמת הקבלה מתגלה לעולם.
לפיכך מתברר כמה קשה להעביר את המסר שלנו, כמה קשה לעבוד עם האדם ולהסביר לו שהוא יכול לשנות את תפיסת עולמו. הרי אפילו ברמה הגשמית הוא אינו רוצה להבין את האחרים. וכאן מדובר על להבין את עצמך ההפוך, המתוקן. האדם לחלוטין לא מסכים עם הדמות הזאת. תתאר לעצמך איך הדבר נראה, המדריך מציע לך לחקור את הטבע שלך, "זה ייקח כמה שנים. אתה תקבל מכות ובאמצעותם תברר את הרע שבך. ואז על ידי כמה פעולות נוספות, אתה תגלה מה זה טוב, ותרצה להחליף זה בזה. תעבוד בקבוצה ותשאף לאהבת חברים, תוך כדי לימוד והפצה".
חכמת הקבלה הינה היחידה מבין כל השיטות והאמצעים שמסבירה איך האדם יכול לכלול בתוכו את הדמויות של כל האנשים שבעולם, להכיר ולהבין אותם על ידי כך שמתלבש בכל אחד מהם, להתקרב לכל אחד עד להתאחדות לאחד. זאת בעצם המטרה, לכלול בפנים את כל הדמויות שבעולם ולהתאחד עם כולם. כלומר, "כאיש אחד בלב אחד". אנחנו עוד לא השגנו את זה, אך כל יום מתברר לאנושות יותר ויותר שבלי זה אנחנו אבודים.
ובכן, השיטה מחייבת להפעיל מאמץ בקבוצה, כלומר בחברה. לשם כך אנחנו משתמשים בספרי המקובלים. אם נפתח ספרים של פסיכולוגים וסוציולוגים, גם שם לא כל הדברים יהיו לי ברורים. בעיני האדם הפשוט המדע שלהם נראה מאד מוזר. אבל גם ברמת החי של העולם שלנו אנחנו לא חקרנו את הפסיכולוגיה שלנו אפילו באחוז אחד. יתר על כן, גם בפרה אפשר לגלות עולם ומלואו, הווטרינרים יספרו לך על כך. אז מה אפשר להגיד על האדם.
מצד שני, ספרי הקבלה מגלים לנו את חוטי הקשר ההדדי שנמתחים בין כולנו, אך לא שייכים לעולם הזה. כאן כל אחד מושך את הטוב לעצמו, וזה לא נקרא קשר. המקובלים מספרים לנו על הפעולה ההפוכה, על כך שכל אחד מוסר את הטוב באהבה לאחרים, רוצה למלא את כולם, ובזכות זה אנחנו מתאחדים, הופכים לאחד.
עם זאת, הפעולות והיחסים האלה אינם מוכרים לנו. המקובלים לקחו את המילים מהעולם שלנו והביעו בעזרתם את מה שלא קיים כאן. כתוצאה מכך, כאשר אנחנו קוראים את ספריהם, אנחנו לא מבינים על מה הם כותבים. לו הייתי יודע את הפסיכולוגיה הפנימית, מה זה באמת "אבא "ו"אמא", "אח" ו"אחות", "חברים", מה זה "השפעה" ו"קבלה", אז הייתי קורא את הספרים האלה כמו כרוניקה משפחתית. כל העולם היה בשבילי משפחה אחת. אבל אני לא מבין את היחסים שבנויים על השפעה, ולכן ספרי המקובלים על הפסיכולוגיה העליונה אינם מובנים לי.
אף על פי כן מתארים הספרים את המצב הבא שלנו שאליו אנחנו נגיע בכל מקרה. ולכן כמו ילדים שרוצים לגדול, אנחנו עושים מאמצים פנימיים, כדי להיות במצב הזה באהבה, בקשר הדדי, בהשתתפות הדדית ואיחוד. על כך מספרים לנו ספרי המקובלים ועל ידי כך עוזרים לנו להתכלל במערכת הפנימית המשותפת. החכמים שמהם אנחנו לומדים גם נמצאים בתוכה. וזה לא מיסטיקה. הרי גם העולם שלנו שרוי בשלימות. כל דבר בו הוא שכל אחיד, מודעות אחידה, רצון אחד. אף אחד לא חי ולא מת מעצמו. כולנו נמצאים ברצון האחד הזה.
בצורה כזאת, על ידי כך שאני סופג את הכוחות העליונים מהספרים, אני כאילו רץ אל אמא ומטפס על זרועותיה. במילים אחרות אני נמשך לשכל העליון, לרצונות הנעלים של החכמים הנמצאים במערכת המאוחדת, רוצה להתקרב ולהתכלל בהם. וכיוון שכל הבריאה הינה רצון, בדרך זו אני מפעיל אותו. כך מסתבר שזה לא ספר מה שאני מחזיק בידי, אלא מערכת הבריאה, ומחבר הספר הוא לא מקובל, אלא כוח הפועל מלכתחילה בכל המציאות. וזה לא החברים אלה שלפניי, אלא מערכת שנראית לי מקולקלת פחות או יותר, תלוי במידת הקלקול שלי עצמי. הרי "כל הפוסל במומו פוסל".
כך בהדרגה אני נכנס למערכת הגדולה והמושלמת ועובד בה. כל הבריאה הינה המעבדה שלי. ברוח הזאת עלינו להתייחס למציאות. וגם אם אנחנו עוד לא מצאנו את המילים הנכונות, הקרובות ומובנות לכל אחד, אנחנו בהחלט נמצא אותן. יתר על כן, בן אדם ירגיש שאין שום דבר פשוט יותר מההסבר שלנו ושום דבר אינו קרוב יותר ממנו לליבו.
חכמת הקבלה היא אוניברסלית, וכל שאר המדעים חוקרים את המציאות שאנחנו תופסים, כשמנגנון התפיסה בעצמו אינו מוכר לנו. לדוגמה, כאשר בפיזיקה אני חוקר את מאפייני החומר, האינטראקציות של החלקיקים או הגלים, אין לי שום מושג כיצד מתבצעת הצפייה עצמה. ויוצא שאני חוקר תופעות מסוימות בלי לדעת את יסודן. מצד שני, לו הייתי מכיר אותן, לו הייתי מבין שכל דבר מתרחש בתחושותיי, בתוכי, אז הייתי בהתחלה "מאפס" את עצמי, הייתי מגיע לנקודת האיזון ומשם הייתי מתחיל את הניסוי שלי. הרי קודם צריך לכייל את הערך אפס, ליצור יסודות, לקחת כיוון צפונה ואז להתחיל לנוע. אבל מדענים מבצעים את מחקריהם ללא יסוד מוצק, ולכן נעמדים מול הקיר. לו הם היו "מאפסים" את עצמם בצורה מדויקת יותר, בהתאם לטבע האנושי והתפיסה האנושית, הם היו מגלים את המציאות האמיתית האין-סופית.
לכן כל המדע זו טעות גדולה, שנובעת מחוסר הכיול הראשוני. תארו לעצמכם שמודדים את הסקר הטופוגרפי ללא התייחסות לקנה המידה. זה בלתי אפשרי. בדיוק כך פועלים המדענים כאשר הם מתעלמים מהטבע האנושי. עם זאת, בסופו של דבר, בדומה לכל הפעילות שלנו, הדבר גם יביא תועלת משלו. כלומר, יקרב אותנו להכרת הרע.
מתוך שיעור על מאמר של רב"ש, 10.04.2012
ידיעות קודמות בנושא:
המסע אל יסודות הבריאה
ניסוי שהוזמן על ידי הטבע עצמו
חכמת הקבלה – מאברהם ועד ימינו
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, חושבים מדע, טבע, לימוד חכמת הקבלה, מציאות מדומה, פוסטים נבחרים, שיעור הקבלה היומי |
המסע אל יסודות הבריאה
שאלה: איך אפשר להסביר לאנשים את השפעתו של ספר הקבלה על האדם?
תשובתי: כאשר אני לומד מספר בפסיכולוגיה, אני מתחיל לגלות בתוך עצמי תופעות שונות. אני מדבר עם האנשים בקבוצה שאני רוצה להשתנות לפי שיטת התרפיה הקבוצתית, אנחנו עושים עבודה ואני מגלה את תגובותיי, מכיר את הטבע שלי ומשווה אותו עם האחרים.
נניח שאנחנו מדענים שהתאספו לקבוצה. כל אחד לומד בה את הטבע שלו כלפי טבעם של האחרים. והספר עוזר לנו, הוא נכתב על ידי בן אדם חכם שנותן את ההסברים הנדרשים. בזכות זה אני כבר לא מסתכל על עצמי מבפנים, אלא משתדל עד כמה שאפשר להסתכל מהצד, מתוך עמדה אובייקטיבית, כדי להבין מי אני ומה אני, בשביל מה ולמה, ומה היא המהות של מה שאני? כמובן שאין בעולם שלנו אובייקטיביות אמיתית, התנתקות אמיתית מהעצמי, אך הגישה הזאת קיימת, ובאמצעותה אנחנו מגיעים לתוצאות שונות.
פרויד שעמד ביסודה של השיטה הפסיכולוגית פעל בהגיון רב. אבל הפסיכולוגיה המטריאליסטית מסוגלת לבצע ניסויים רק על התופעות הנפרדות מהחיים, מהחומר שעומד מול עינינו. אם אנחנו תופסים ממנו משהו על בסיס אמפירי, ניסיוני, בזה אנחנו יכולים להשתמש בלי לחרוג מעבר לגישה הרציונלית, המבוססת אך ורק על נתונים ניסיוניים.
במה זה שונה מחוכמת הקבלה? בחוכמת הקבלה אני עובד באותו האופן כמו הפסיכולוגים, בלי לדעת שום דבר ובלי דעה מוקדמת מראש. שרוי ברצון להכיר וללמוד את עצמי, אני מגיע לקבוצה כמו לפקולטה לפסיכולוגיה. יש לי מורה וספרי לימוד, והם מדברים עליי ומסבירים לי מה זה "אני". רק ההסברים שלהם חודרים עמוק יותר לתוך הפנימיות שלי ונוגעים בשכבות העמוקות ביותר של היותי.
מתברר ששם בפנים פועלים שני כוחות, קבלה והשפעה. שלא כמו בעולם שלנו, אלה כוחות יסוד שמנהלים אותי ואת כל הטבע. חכמת הקבלה מספרת על תפיסת המציאות, ושוב חודרת פנימה עמוק יותר מהפסיכולוגיה. אני לומד איך אני קשור לכולם, ומתחיל להבין עד כמה אמיתית התמונה שאני רואה לפניי. מתברר, שכאשר אני פונה למישהו, אני בעצם פונה לדמות המצטיירת אצלי בפנים. כל זה אינו פנטזיה, אלא עובדות ריאליות, מוחשיות. אני רק צריך לבדוק איך אני תופס את המציאות, מה מתוך זה תלוי בתכונות שלי, ואילו מהן אני יכול לשנות.
וכאן מסבירים לי שישנה תכונה שנקראת "קבלה". עכשיו אני נמצא בתוכה והיא מגדירה את כל הפסיכולוגיה שלי של תפיסת המציאות. דרך הפריזמה הזאת אני מסתכל על העולם- "איך ליהנות ממה שאני רואה?" הרצון האגואיסטי שבתוכי רוצה רק דבר אחד, לקבל תענוגים. ולכן הדמויות שמצטיירות בתוכי מוכתבות על ידי הרצון האגואיסטי שלי. בכל פעם אני בודק את מידת ההנאה או לחילופין, שנאה ודחייה. לקרב את הפריט הזה או לדחות אותו? כך אני שופט כל דבר, ובמראה הזאת מצטיירים קווים המתארים כל דבר שאני רואה. הם כאילו מוצגים בפניי, אבל למעשה הם נמצאים בתוכי, ברצון לקבל שלי.
בצורה כזאת אני מתחיל להבין איך אני תופס את המציאות ואיך אני יכול להתעלות מעל התפיסה הנוכחית על ידי זה שאחליף אותה בתפיסה האמיתית. "המדרגה הבאה שלך, אומרים לי מקובלים, זה לעבור מתפיסת העולם של המקבל לזאת של המשפיע". אני פשוט ארכוש את האמצעי החדש שיעזור לי לגלות היכן באמת אני נמצא. ולאחר מכן, כאשר אני אגלה את המציאות השניה, יתגלו לי שתי אפשרויות, לתפוס את המציאות בקבלה שוב, או לתפוס אותה בהשפעה.
אי אפשר להסתפק רק באחת מהצורות האלה, אני חייב להפנים את שתיהן. על ידי השגת המציאות בהשפעה, אני משיג אותה גם בקבלה. כפי שנאמר: " זה כנגד זה ברא אלוקים". אני עולה בשני קווים, ושניהם גדלים בתוכי עד שאני משיג את המערכת, השיטה, הנוסחה, שיאפשרו לי להשתמש בהם בצורה הטובה ביותר לרצון שלי. במילים אחרות, אני ממלא בתוכי גם רצון לקבל וגם רצון להשפיע בצורה האופטימלית, הטובה ביותר. הנוסחה כאן מבוססת על הערך הגבולי, זה התנאי ההכרחי שלה: " לא תקבל כלום חוץ ממקסימום".
זה מה שאנחנו לומדים בחכמת הקבלה. לומדים בקבוצה, זאת אומרת במעבדה, שכוללת כימיה, פיזיקה, ביולוגיה, זואולוגיה ומרכיבים אחרים. בגדול אנחנו חוקרים את יסודות הטבע הכולל, שמהווה בסופו של דבר רצון לקבל ורצון להשפיע, וגם כוונות על מנת לקבל ועל מנת להשפיע.
לכן אני כל כך שמחתי כשגיליתי את זה. במדע כל אחד עוסק בתחום הצר שלו, ומה הלאה? וכאן פרוסים לפנינו יסודות הטבע. בהתחלה אנחנו נגלה מה זה המציאות, נפנים שכל דבר נמצא בתוכנו, ואין שום דבר מחוצה לנו. כל המציאות כולה נפרסת בפנינו בתוך גבולותיה, ואנחנו מגלים את כולה עד הסוף.
מה יהיה לאחר מכן, אנחנו לא יודעים, אך הגישה נשארת מדעית לחלוטין. אין כאן שום סתירות, להפך, השיטה הקבלית כל כך אוניברסלית ומקיפה, כל כך בסיסית, שמאפשרת לנו פשטות בכל דבר.
מתוך שיעור על מאמרו של רב"ש, 10.04.2012
ידיעות קודמות בנושא:
ניסוי שהוזמן על ידי הטבע עצמו
הפסיכולוגיה של הנשמה
הפסיכולוגיה של העולם הרוחני
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, חושבים מדע, טבע, לימוד חכמת הקבלה, שיעור הקבלה היומי |
שיעור הקבלה היומי 26.04.12
הכנה לשיעור
לצפייה בשיעור
חלק א': כתבי בעל הסולם (עם' 699), "אגרות קודש", "אגרת י"ג" (עמ' 97 בחוברת פסח)
חלק ב': זוהר לעם", חוברת פסח (עמ' 10), פרשת "בא", מאמר "ועבר על המשקוף ועל שתי המזוזות", אות פ"ח
חלק ג': תלמוד עשר הספירות, כרך ו', חלק ט"ו, אור פנימי, עמ' תש"ח, אות מ"ג (עמ' 120 בחוברת פסח)
חלק ד': קטעים נבחרים בנושא: האומה הישראלית ליום העצמאות
קיצור משיעור הקבלה היומי:
Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.
להורדה:
אודיו
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: זוהר, חגים ומועדים, לימוד חכמת הקבלה, שיעור הקבלה היומי, שיעורים והרצאות |
שיעור הקבלה היומי 25.04.12
הכנה לשיעור
חלק א': כתבי הרב"ש, כרך א' (עמ' 243), "שלבי הסולם", שנת 1990 (תש"ן), מאמר ט"ז "מהו, מקוצר רוח ומעבודה קשה, בעבודה" (עמ' 184 בחוברת פסח)
חלק ב': זוהר לעם, חוברת פסח (עמ' 9), פרשת "בא", מאמר "ועבר על המשקוף ועל שתי המזוזות", אות ע"ה
חלק ג': תלמוד עשר הספירות, כרך ו', חלק ט"ו, אור פנימי, עמ' תש"ח, אות מ"ב (עמ' 120 בחוברת פסח)
קיצור משיעור הקבלה היומי:
Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.
להורדה:
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: זוהר, לימוד חכמת הקבלה, שיעור הקבלה היומי, שיעורים והרצאות |
שיעור הקבלה היומי 24.04.12
הכנה לשיעור
חלק א': כתבי הרב"ש, כרך א' (עמ' 243), "שלבי הסולם", שנת 1986 (תשמ"ו), מאמר י"א "תפלה אמיתית היא על חסרון אמיתי" (עמ' 134 בחוברת פסח)
חלק ב': חוברת פסח (עמ' 7), פרשת "שמות", מאמר "לחם לא אכל ומים לא שתה", אות רנ"א
חלק ג': תלמוד עשר הספירות, כרך ו', חלק ט"ו, אור פנימי, עמ' תש"ח, אות מ"ב (עמ' 120 בחוברת פסח)
חלק ד': כתבי הרב"ש, כרך ג' (עמ' 2089), "דרגות הסולם", מאמר 933 "ענין יציאת מצרים" (עמ' 219 בחוברת פסח)
חלק ד': כתבי בעל הסולם , מתוך ספר "פרי חכם" מאמרים "על התורה", מאמר "דבר אמת" (עמ' 105 בחוברת פסח)
קיצור משיעור הקבלה היומי:
Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.
להורדה:
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: זוהר, לימוד חכמת הקבלה, שיעור הקבלה היומי, שיעורים והרצאות |
שיעור הקבלה היומי 23.04.12
הכנה לשיעור
חלק א': כתבי הרב"ש, כרך א' (עמ' 624), "שלבי הסולם", שנת 1988 (תשמ"ח), מאמר י"א "מהו הב' הבחנות שלפני לשמה" (עמ' 161 בחוברת פסח)
חלק ב': חוברת פסח (עמ' 7), פרשת "שמות", מאמר "גלות למה ולמצרים למה", אות רמ"ו
חלק ג': תלמוד עשר הספירות, כרך ו', חלק ט"ו, אור פנימי, עמ' תש"ז, אות מ"א (עמ' 119 בחוברת פסח)
חלק ד': כתבי הרב"ש, כרך ג' (עמ' 2084), "דרגות הסולם", מאמר 926 "בא אל פרעה" (עמ' 215 בחוברת פסח)
קיצור משיעור הקבלה היומי:
Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.
להורדה:
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: זוהר, לימוד חכמת הקבלה, שיעור הקבלה היומי, שיעורים והרצאות |
בעקבות המקובלים אל העולם העליון
בזמן קריאת המאמרים, עלינו ללמוד איך לזרום יחד עם המחשבה של המחבר, להשתוקק להיכנס פנימה לתוך אותם המצבים שמעבירים לנו המורים שלנו.
כשאדם מתחיל לצפות באיזה סרט מרתק, הוא שוכח על כל העולם וחי עם גיבורי הסרט, הוא חווה כל מה שהם עוברים. כך גם אנחנו צריכים להתייחס לקריאת המאמרים, לבטל את עצמנו ולהידבק במחבר, למצבים שלו בזמן כתיבת המאמר, למחשבה שלו, וכל הזמן לזרום יחד איתה, להיאחז בה. אני בעצמי כאילו לא קיים בזה, זה אומר, שאני דבוק לספרים ולסופרים.
אין לנו אפשרות אחרת להתקרב למורים שלנו. בינתיים, אני לא רואה נכונות כזאת מצד התלמידים. צריך עוד לפני השיעור, לפני התחלת הקריאה, לחשוב מראש שמחכה לנו מעשה מאוד מיוחד. על ידי הקריאה או השמיעה של הטקסט, שנכתב על ידי המקובלים ועל ידי ההשתדלות כל הזמן להיאחז במחשבות שלהם, אנחנו נדבקים בבורא.
אסור לחשוב על שום דבר אחר ולעשות חשבונות כלשהם, פשוט לזרום יחד המקובל באותם הגלים. לא חשוב, עד כמה אני מבין או לא מבין על מה מסופר, אני מרגיש את עצמי כמו תינוק בידיים של הגדול. הרימו אותי על הידיים ודואגים לי. כך אני לאט לאט מתחיל לגדול ולהבין, למה ואיך הכול מתרחש.
קודם כל, אני פשוט מגלה את המתרחש, ואחר כך מבין גם את הסיבות. יחס כזה הוא הכרחי בזמן קריאת המאמרים.
מתוך שיעור על מאמרו של רב"ש, 22.04.2012
ידיעות קודמות בנושא:
מי אתם, בעלי הזוהר?
מה מסתתר מאחורי הטקסטים של המקובלים?
הידע מועבר בשרשרת
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, לימוד חכמת הקבלה, שיעור הקבלה היומי |
שיעור הקבלה היומי 22.04.12
הכנה לשיעור
חלק א': כתבי הרב"ש, כרך ב' (עמ' 1257), "שלבי הסולם", שנת 1991 (תשנ"א), מאמר ט"ו "מהו הברכה "שעשה לי נס במקום הזה" בעבודה" (עמ' 193 בחוברת פסח)
חלק ב': חוברת פסח (עמ' 19), פרשת "בא", מאמר "קורבן הפסח", אות קפ"ו
חלק ג': תלמוד עשר הספירות, כרך ו', חלק ט"ו, אור פנימי, עמ' תש"ז, אות ל"ז (עמ' 118 בחוברת פסח)
חלק ד': כתבי הרב"ש, כרך ג' (עמ' 1781), "דרגות הסולם", מאמר 365 "ויגש אליו יהודה (א')" (עמ' 208 בחוברת פסח). שיחה על הכנה לכנסים והפצה.
קיצור משיעור הקבלה היומי:
Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.
להורדה:
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: הפצה, זוהר, לימוד חכמת הקבלה, שיעור הקבלה היומי, שיעורים והרצאות |
שיחה על לימוד והפצה, 20.04.12
שיחה על לימוד והפצה
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: הפצה, לימוד חכמת הקבלה |
שיעור הקבלה היומי 20.04.12
הכנה לשיעור
חלק א': כתבי הרב"ש, כרך א' (עמ' 644), "שלבי הסולם", שנת 1988 (תשמ"ח), מאמר י"ד "הצורך לאהבת חברים"
חלק ב': "זוהר לעם", פרשת בראשית א' (חלק ד', עמ' 9) "בא", מאמר "לעומת המסגרת", פסקה 337
חלק ג': כתבי בעל הסולם (עמ' 112), מאמר "מבוא לספר הזוהר", אות ל"ב
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: זוהר, לימוד חכמת הקבלה, שיעור הקבלה היומי, שיעורים והרצאות |
שיעור הקבלה היומי 19.04.12
הכנה לשיעור
חלק א': כתבי הרב"ש, כרך א' (עמ' 118), "שלבי הסולם", שנת 1985 (תשנ"ה), מאמר י"ט "בא אל פרעה - א'" (עמ' 127 בחוברת פסח)
חלק ב': "זוהר לעם", חוברת פסח (עמ' 18), פרשת "בא", מאמר "לספר בשבח יציאת מצרים", אות קע"ח
חלק ג': תלמוד עשר הספירות, כרך ו', חלק ט"ו, אור פנימי, עמ' תש"ז, אות מ' (עמ' 119 בחוברת פסח)
חלק ד': קטעים נבחרים בנושא: יום הזיכרון לשואה ולגבורה
קיצור משיעור הקבלה היומי:
Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.
להורדה:
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: זוהר, חגים ומועדים, לימוד חכמת הקבלה, שיעור הקבלה היומי, שיעורים והרצאות |
שיעור הקבלה היומי 18.04.12
הכנה לשיעור
חלק א': כתבי בעל הסולם (עמ' 755), "אגרות קודש", "אגרת נ"ד" (עמ' 100 בחוברת פסח)
חלק ב': "זוהר לעם", חוברת פסח (עמ' 18), פרשת "בא", מאמר "מצות דין", אות קע"ד
חלק ג': תלמוד עשר הספירות, כרך ו', חלק ט"ו, אור פנימי, עמ' תש"ה, אות ל"ד (עמ' 117 בחוברת פסח)
חלק ד': כתבי הרב"ש, כרך א' (עמ' 250), "שלבי הסולם", שנת 1986 (תשנ"ו), מאמר י"ג "בא אל פרעה - ב'" (עמ' 137 בחוברת פסח)
קיצור משיעור הקבלה היומי:
Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.
להורדה:
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: זוהר, חגים ומועדים, לימוד חכמת הקבלה, שיעור הקבלה היומי, שיעורים והרצאות |
שיעור הקבלה היומי 17.04.12
הכנה לשיעור
חלק א': כתבי בעל הסולם (עמ' 695), "אגרות קודש", "אגרת י'" (עמ' 95 בחוברת פסח)
חלק ב': "זוהר לעם", חוברת פסח (עמ' 17), פרשת "בא", מאמר "מצות דין", אות קס"ט
חלק ג': תלמוד עשר הספירות, כרך ו', חלק ט"ו, אור פנימי, אות ל' (עמ' 116 בחוברת פסח)
חלק ד': כתבי הרב"ש, כרך א' (עמ' 250), "שלבי הסולם", שנת 1986 (תשנ"ו), מאמר י"ג "בא אל פרעה - ב'" (עמ' 137 בחוברת פסח)
קיצור משיעור הקבלה היומי:
Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.
להורדה:
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: זוהר, חגים ומועדים, לימוד חכמת הקבלה, שיעור הקבלה היומי, שיעורים והרצאות |
לקריאת כל התגובות
קבלת עדכונים בדוא"ל
עדכוני rss
רדיו קבלה
הבלוגים שלי
הבלוג בסלולר