איך לאחד את העם?

1. ידוע שלא אוהבים את היהודים, בלי קשר האם הם דתיים, אינטליגנטים, מה מעמדם הסוציאלי, איך הם תופסים את עצמם. הדתיים ידעו מדוע שונאים אותם והאחרים לא ידעו, ולכן הרגישו עוד יותר את השנאה כלפיהם.

2. למרות הגורל המשותף והכמיהה העצומה לאחדות, היחסים בין יוצאי העדות השונות בישראל מחמירים. לא רק יוצאי רוסיה אלא גם התימנים, המרוקאים, האתיופים. הקהילות אינן נקלטות ואינן מולידות את הישראלי "הקלאסי".

3. היחסים בין הדתיים לחילונים: החברה מחולקת לדתיים קיצוניים 5%, דתיים 12%, מסורתיים 35%, חילוניים 43%, אנטי-דתיים 5%. הם מנצלים את ההתנגשויות בין האשכנזים לספרדים לבניית קריירה בפוליטיקה.

4. איכות החינוך והידע ברמה מאוד נמוכה בבתי הספר, האלימות וכן השימוש בסמים הם מתחת לכל ביקורת. בבתי הספר הדתיים כל זה כמעט ולא קורה.

5. המשימה הייתה לאחד בין כל סוגי הקהילה, כל הקבוצות, ויחד עם זאת לשמור על הייחודיות של כל קבוצה, תוך שמירה על סובלנות הדדית והחילופין של הערכים התרבותיים. אך כפי שמוכיח הניסיון, אף סוג של כור היתוך, בין אם מדובר בחילונים או בדתיים, לא עובד. הכול ניתן לפתור בדרך הפשרה אם מישהו לא מתפשר בגלל האינטרסים.

מסקנה: המשימה המשותפת העיקרית שלנו היא להחיות בתנאים המודרניים עם אחד, תוך שמירה על הגיוון של הקהילות שלו, תוך יצירת החיבור מעל כל ההבדלים בינינו. רק השיטה של הערבות ההדדית מסוגלת לממש זאת באמצעות החינוך האינטגרלי.

(על פי הכתבה, ד"ר א. דוברוסקין "על הפיתוח של החברה הישראלית")

ידיעות קודמות בנושא:
חיבור – מעל כל ההבדלים
הקבוצה, העם, העולם
האחריות ההדדית – מאיפה היא באה?