תיקון רוחני

"ואיש כי ישכב את אשה שכבת זרע והוא שפחה נחרפת לאיש והפדה לא נפדתה או חפשה לא נתן לה בקרת תהיה לא יומתו כי לא חפשה." (תורה, ספר "ויקרא", פרשת "קדשים", פרק י"ט פסוק כ').

התורה מדברת על רצון ("מלכות"), שעדיין לא מתוקן. החלק המשפיע (איש, זכר) והחלק המקבל (אישה, נקבה) נמצאים ביניהם בכזה מצב, כאשר הרצון עדיין לא חופשי, אין בו לא "צמצום" משלו ולא "מסך" משלו. ואילו החלק הזכרי חופשי ורוצה לעבוד עם הרצון הזה, על אף שהוא עדיין לא מתוקן.

לכן הבעיה היא לא בחלק הנשי, אלא בחלק הזכרי, שמתחיל לעבוד בעל מנת להשפיע עם "מלכות" שעדיין לא מתוקנת. זה לא נכון.

אם הפעולה בכל זאת נעשתה ומתגלה שהרצון אינו מתוקן במלואו, אז מביאים אותו לכוהן, מפני ששני החלקים צריכים לעלות גבוה יותר, למדרגה הבאה.

"והביא את אשמו ליהוה אל פתח אהל מועד איל אשם: וכפר עליו הכהן באיל האשם לפני יהוה על חטאתו אשר חטא ונסלח לו מחטאתו אשר חטא." (תורה, ספר "ויקרא", פרשת "קדשים", פרק י"ט פסוקים כ"א-כ"ב).

את מה שחסר לחלק הנקבי, ל"מלכות", כדי להתחבר בצורה נכונה עם תשע הספירות הראשונות ולקבל את כל האור בעל מנת להשפיע, החלק הזכרי צריך להוסיף ולהעלות לתכונת ה"בינה".

בכל שלב של תיקון האדם, אורבת לו סכנה לבצע פעולה לא נכונה, והוא צריך לחקור באופן פנימי, ולברר, האם הוא יכול לראות את עצמו בצורה נכונה: עם אֵילו רצונות הוא עובד, האם הם לא נמצאים במצב חופשי. ואם הוא מתחיל לקבל איזה שהם מילויים, אז האם הוא לא יהפוך בזה שוב לעבד? אי אפשר למעשה לצפות את זה מראש.

בתורה בוחנים לחלוטין את כל המקרים שיכול להיות להם מקום. אין בזה שום דבר נורא, מפני שהתיקון תמיד נעשה בדרגה הבאה, ב"פרצוף" השלישי העליון. כלומר, התיקון הרוחני כולל את החלק הזכרי, החלק הנקבי ואת הפרצוף העליון, הכוהן.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 09.04.2014

ידיעות קודמות בנושא:
הבחנות דקות של עלייה רוחנית
והיה המזבח קדש קדשים
הדיבר "לא תנאף"