נפגשים על הגשר מעל לשנאה

שאלה: למה בערב הראשון של חג הפסח נהוג לערוך סעודה, ואוספים את כל המשפחה סביב השולחן?

תשובתי: פסח זה חג מיוחד, מפני שהוא מסמל לידה של עם ישראל. נאמר שרק לאחר יציאת מצרים ישראל נעשים לעם. כי אנחנו לא יכולים להיקרא עם כל עוד בינינו שורה פירוד ומחלוקת, והכוחות האגואיסטיים קורעים אותנו לגזרים. רק כשאנחנו מתנגדים לכוחות הזרים הללו, משתדלים להתחבר ומגלים את כוח האיחוד שקושר אותנו בינינו, אז אנחנו נעשים לעם. לכן היום עם ישראל אינו נקרא עם בהתאם להגדרה האמיתית של חכמת הקבלה.

הערה: מצב הפירוד הזה התגלה בצורה חזקה מאוד בזמן הבחירות בישראל שזה עתה הסתיימו, שפילגו את העם להמון מפלגות ותנועות. הפילוג הפנימי גודל ומעמיק יותר ויותר.

תשובתי: הבחירות הללו גרמו נזק רב לעם, כי אנחנו חוגגים את זה שנמצאים בעימותים ושונאים זה את זה. בזמן תעמולת הבחירות אנחנו מבליטים קדימה את הניגודים הללו וכל אחד משתדל, להזיק כמה שיותר לאחר. זה נורא מזיק לעם שלנו, למרות שזה נקרא דמוקרטיה. אבל כל היסוד של עם ישראל, זה איחוד מעל לכל ההפרעות וההבדלים.

שאלה: אבל מה לעשות אם אנחנו חלוקים בדעותינו?

תשובתי: זה דבר טוב מאוד! דווקא החיבור בין פלוס ומינוס מייצר אנרגיה. זה טוב שאנחנו לא תואמים בדעותינו. צריך רק ללמוד כיצד להתחבר מעל לכל הניגודים. לכן חיבור, שאליו מביאה חכמת הקבלה, זה מושג מאוד לא פשוט. אנחנו חייבים למצוא כוח מיוחד בטבע שיעזור לנו להתחבר, למרות כל הניגודיות וההופכיות שלנו. דעות מנוגדות נשארות, אבל אנחנו יודעים כיצד להשלים בינינו מעליהן, כדי ש"על כל פשעים תכסה אהבה". זהו עיקרון עמוק מאוד. שנינו פושעים: גם אתה וגם אני, אבל אנחנו בונים בינינו גשר מעל לשנאה שלנו.

בספר הזוהר מסופר, שעשרת התלמידים של רבי שמעון, שישבו במערה וכתבו את הספר הזה, עד כדי כך שנאו זה את זה בתחילת הלימוד בחצות הלילה, שרצו לשרוף זה את זה. אבל במידה שלמדו יחד ונתנו יגיעה, כדי לבנות בהדרגה את הגשר מעל לשנאה הנוראית שלהם, הם עשו גילויים רוחניים שעליהם אחר כך סיפרו בספר הזוהר. כזה גשר אפשר לבנות רק מעל לדעות מנוגדות.

שאלה: יוצא, שבכל מחלוקת בדעות שלנו, תמיד אפשר לבנות גשר בינינו?

תשובתי: תמיד אפשר לבנות גשר מעל למחלוקות. ואפילו יתרה מזה, אסור ללחוץ על אדם ולחייב אותו לוותר על הדעה שלו. ככל שהוא מנוגד והפוך לאחר, כך טוב יותר.

שאלה: אז מה יבנה גשר בינינו?

תשובתי: אפשר להביא בתור דוגמה כל מערכת חשמלית או אלקטרונית שעובדת דווקא בזכות זה שהיא שורפת אנרגיה בגלל הפרש פוטנציאלים של שני חוטי חשמל שמגיעים אליה. כשאנחנו נמצאים בסתירה ובניגודיות זה לזה, הודות לטבע האגואיסטי שלנו, ויחד עם זה מתחברים מעליו, שתי הרמות הללו בונות בנו השגה רוחנית. בין הפרש הפוטנציאלים אנחנו משיגים את העולם הרוחני, כשמגלים ומכירים לא רק את העולם הגשמי העכשווי שלנו, אלא גם את העולם העליון. השגת העולם הרוחני נקראת נשמה.

מתוך תוכניתי ברדיו FM103, מתאריך 15.3.2015