קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: מדוע חוסר השתוות הצורה לרוחניות מורגש כייסורים בחמשת החושים שלנו?
תשובה: איברי ההרגשה שלנו הם הרצונות להתמלא שהיו פעם במילוי בעולם אין סוף. אחר כך הם נשארו ריקים בעקבות השבירה והחלוקה להמון חלקי נשמות. כל אחד מהם נשאר עם "רשימו" מהמילוי הקודם, ועכשיו, בהתעוררות הם דורשים מחדש את המילוי.
אתה מרגיש את הריקנות, וקורא לזה ייסורים. אותן ההרגשות של הייסורים, בשינוי היחס אליהן יורגשו כמילוי ואושר. רק היחס (הכוונה) שלנו משנה הכול. המצב עצמו הוא סטטי, קבוע, מה שמשתנה זה רק היחס שלנו כלפיו. ביחס זה אנו מרגישים את עצמנו בעולם הזה, בהסתרת הבורא או בגילוי שלו, בחמש דרגות ההעלמות או בעולם אין סוף.
שאלה: מה לעשות, אם לאחרונה הבקשה היחידה לבורא היא: "תן לי כוח לא לשנוא אותך"?
אם הדבר היחיד שאני מרגיש, למרות העבודה בקבוצה, בהפצה ובשיעורים, זה שהמצב המשפחתי נעשה יותר גרוע, המצב הכלכלי הדרדר (חוסר יכולת למצוא עבודה וכדומה). ישנה ההרגשה של חוסר איכפתיות של הבורא. האם זה מצב תקין, שיחד עם חוכמת הקבלה מגיעה גם הדרדרות כלכלית?
תשובה: הרב"ש סיפר לי, איך היה לו קשה למצוא עבודה, וכמה עבודות הוא החליף: מסנדלר ופועל בנין, עד למעתיק ספרים ופקיד. לכל הדברים האלה צריך להתייחס כמו כולם. אבל, יחד עם זה, להמשיך את סדר היום ולעסוק בדבר שבשבילו אתה נמצא בעולם הזה – תיקון הנשמה. תרכין מעט את ראשך. הכול מהבורא, ואילו אתה צריך לרצות רק דבר אחד- להרגיש שזה כך.
פוסטים קודמים בנושא:
יש רק דבר אחד יותר נורא מרייקנות.
מלאנות. כשיותר מדי מלאים, זה יותר גרוע מאשר כשיותר מדי ריקים.
דווקא מהמקום הזה – המתסכל, המייאש, התחושה של הכל תקוע דווקא משם (מנסיון כמובן) תמצא את הכוחות לצמוח,לגדול, להתחזק ולהאמין שאין רע רק טוב ונכון זה לא קל אבל אם באמת תאמין תגלה שזה גם לא כזה קשה. בהצלחה ושנה טובה