קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
כל העבודה שלנו מסתכמת בכך שנמצא בתוכנו את האפשרות להרגיש את אותו הכוח שממלא את העולם, מנהל את העולם ואת הגורל שלנו, הכוח שמוביל אותנו בחיים, שקובע את כל התרחשות החיים, כל מה שיהיה עם כל אחד מאיתנו, בכל דקה.
לשם כך אנחנו צריכים כל הזמן להתעמק לתוך עצמנו, דווקא דרכנו. בעולם המכאני שסובב אותנו אנחנו לא נוכל למצוא שום דבר. רק על ידי זה שאנחנו מעבדים את הרגשות שלנו, בכך שמעלים את הרגישות הפנימית שלנו, אנחנו מתחילים להרגיש את השכבות הדקות של הטבע ואת שכבת המידע שלו, שיגלה לנו את כל תוכנית הבריאה, כל מה שצריך להתרחש איתנו וכל מה שכבר התרחש, להעלות אותנו מעל הרגשת הזמן, המרחק, התנועה המכאנית למרחב אחר לחלוטין.
לכן אנחנו צריכים כל הזמן להתעמק, לחפש בתוכנו את ההרגשה של שכבת המידע הזאת, של הכוח הזה, שמנהל את הכול.
אפשר לכנות אותו ככוח העיקרי, הכוח העליון של הטבע או הבורא, מפני שהוא בורא הכול, הוא מכיל בתוכו את כל תוכנית הבריאה. לשם כך אנחנו מתאספים, כדי להגדיל את ההשפעה שלנו זה על זה ובאופן כזה לעזור לכל אחד מאיתנו להתחבר יחד.
בהרגשה הכללית המשותפת אנחנו מתחילים ליצור חוש חדש, והוא זה שיכול לגלות לנו את הכוח הזה שממלא הכול, מקיף אותנו, חודר לכל דבר. דווקא בכך שאני נמצא ביני לבין האחרים בחיבור כזה קבוע ונכון אני מתעלה מעל עצמי, יוצא מתוך עצמי ומתחיל להרגיש את מה שנמצא בינינו. זה הופך להיות לעיקר.
וכל השאר, זה אישי שלי, כמו הגוף הבהמי שלי. כאשר אני לגמרי רוצה לצאת מתוך עצמי, להרגיש את מה שנמצא מחוצה לי, שם אני מוצא את הכוח העליון של הטבע.
החיבור איתו מהווה את מטרת הקיום שלנו. וכולנו רוצים להשיג את זה.
מתוך שיעור מס' 3 מהכנס בליטא, 24.03.2012
ידיעות קודמות בנושא:
הרצון החדש
להתכוונן למיקוד אחר
להפריד את ה"אני" שלי מהגוף הגשמי
