בתחושה מקדימה של קירוּב הפריצה

שאלה: אנחנו חווינו בזמן הכנסים הרגשה של עלייה מעל עצמנו. ועכשיו, כאשר אנחנו סוף סוף התחלנו לצאת מתוך הערפול שבו שקענו לאחר הכנס, מורגש שזה כבר לא המצב שהיה קודם. לא ברור, איפה אנחנו נמצאים?

תשובתי: תתאר לעצמך שאתה כמו זירעון שצריך לחדור לתוך ביצית. ושם בתוכה אתה תגלה עולם שלם, חיים חדשים. אבל לשֵם כך אתה צריך לחדור בכוח דרך הכיסוי, הקרום הזה. ובזמן שאתה חודר לשם, כבר מראש מופיעה בך תחושה שהנה זה אוטוטו קורה, שזה אפשרי, שהעולם הזה באמת קיים רק במימד אחר, לא במערכת תלת ממדית, אלא באיזה תדר אחר שאליו אנחנו יכולים לעבור.

כאילו שאנחנו חודרים דרך מחיצה ונכנסים לאיזה מרחב חדש, שעכשיו קיים ולא קיים, אבל כבר קיימת תחושה מקדימה שלו. עכשיו רק צריך להשתדל להביא לכך בסיס.

זה אומר, שלא צריך לדמיין לעצמך מצבים יותר ויותר רוחניים, אלא להישען על יסוד משמעותי חומרי, כלומר, לברר אילו קשרים נדרשים לכך עם המורה, עם הספרים, עם הקבוצה, עם הבורא, כדי להזמין אליך את המאור. איזו תפילה דרושה כאן, אילו מעשים עליי להפעיל בצורה רציונלית מאוד, לא כדי לעוף מייד למימד אחר, אלא כדי להתכונן בצורה רצינית להתקדמות שלי לעבר הקרום הזה, ולחדור לתוך הביצית הזאת בצורה כמה שיותר מעשית.

כי אז, בכל המקרים שבחיים שלך, בכל שעות הבוקר, הצהריים והערב את תוכל להימצא במחשבה הזאת, יחד עם החיים הרגילים. וזה מאוד חשוב.

מתוך שיעור על "תלמוד עשר הספירות", 04.02.2013

ידיעות קודמות בנושא:
נקודת "אין אני"
יציאה מהערפל
לעבור לצד של השפעה