אחריות עבור העם

"ויאמר ה' אל אהרן אתה ובניך ובית אביך אתך תשאו את עון המקדש ואתה ובניך אתך תשאו את עון כהנתכם" (קרח, י"ח, א').

שאלה: למה כל הזמן מוטל על אהרון ובניו עוון?

תשובתי: מי באמת יכול להיות אשם בכל מה שקורה עם האדם, אם לא אותם אנשים שחינכו אותו? אם נניח אני אשם במשהו, אז איפה צריך לחפש את שורש הבעיה? איפה הייתי בבית הספר, עם ההורים, הציבור? במה הם עסקו, ומה רוצים ממני היום? אני התוצר שלהם. לכן אני מאשים אותם, כי עכשיו אני צריך לעשות הכול מחדש.

בזמנים של דוד, שלמה ושאר המנהיגים היהודיים, עבור הכול היה אחראי המלך. זה מנוגד לחלוטין למה שהתרחש בהיסטוריה בממלכות האירופאיות. למנהיגים היהודיים הייתה עבודה קשה מאוד, מפני שהמלך היה המנהיג והמחנך הכללי. הוא היה חייב לתת דוגמה בכל דבר, ולא היה יכול להרשות לעצמו לעשות מה שבא לו: שום חופש, ציד ונשפים! האחריות עבור כל העם, זו עבודה רוחנית טהורה, וכל זה מוטל עליו.

הערה: אם נשפוט לפי ספר תהילים, לדוד המלך היה קשה מאוד, ולמלך שלמה, קצת פשוט יותר.

תשובתי: דוד המלך תיאר בספר תהילים את כל השלבים של העבודה הרוחנית. ואילו לשלמה המלך היה תפקיד אחר לגמרי: השגת אור החכמה. זו כבר מעין עשיית שלום. דוד המלך פעל ממלכות, ושלמה קצת יותר גבוה. "שלמה" זה מצב שאליו צריכה כל האנושות להגיע. לכן, כדי להשיג את המצב הזה, אנחנו צריכים להתגבר על כל המדרגות של דוד (משיח בן דוד).

מתוך תוכנית הטלוויזיה "סודות הספר הנצחי", 3.6.2015