דף הבית / חכמת הקבלה / שורשים רוחניים / שורש רוחני של יהירות

שורש רוחני של יהירות

שאלה: מהו השורש הרוחני של גאווה, ומהו השורש של יהירות?

תשובתי: האגו שלנו. בעולם שבו אנחנו קיימים, ישנו "אני" הדמות העיקרית ביותר עבורי. כך אני מרגיש שאני הוא העיקר, החשוב ביותר, הכי-הכי. הטבע ההתחלתי שלנו נברא בכוונה הפוך לבורא, כדי שנוכל להשוות את תכונות ההשפעה שנקבל ממנו עם התכונות האגואיסטיות שלנו ונוכל לבנות פער ביניהן.

זה דומה לדרך שבה אנחנו בונים סכמה חשמלית מנגדים, קבלים, סלילים ושאר הרכיבים. האלמנטים מנוגדים זה לזה, אבל דווקא הודות לשילובים ביניהם, הם יוצרים מערכת נכונה.

גם בעולם שלנו הכול בנוי על פעולה ופעולה נגדית, מפני שאנחנו כנבראים, יכולים להרגיש כל תכונה, הרגשה, ערך, רק מתוך ההופכיות שלו: אור מתוך חושך, מתוק מתוך חמוץ וכולי. אנחנו לא יכולים לקבוע בצורה אחרת. צריכות להיות בנו שתי אבחנות, תכונות, כך אנחנו מרגישים את ההבדל ביניהן. לבורא יש רק תכונה אחת, תכונת השפעה, שבה הוא נמצא מלכתחילה. ואת תכונת הקבלה הוא ברא כדי שאנחנו נתקיים, ועל פני תכונה זו נוכל לרכוש את תכונת ההשפעה. כך אנחנו קיימים בעולם שלנו דווקא בתנועה מאגואיזם לאלטרואיזם והפער ביניהם צריך להישאר.

מכאן נובעות כמה מסקנות מעניינות מאוד. ראשית, בהתפתחות הרוחנית האגואיזם אינו מושמד, אחרת נאבד את תחושת האלטרואיזם. אי אפשר לסלק את תכונת השנאה, אחרת לא נרגיש את תכונת האהבה. אסור להשמיד את הרשעים, הגנבים, הבריונים, מפני שאחרת נפסיק להרגיש מה זה אומר להיות צדיק. הכול מושג מתוך השוואה. לכן כולם צריכים להתקיים בעולם, רק עליהם להיות מאוזנים בצורה נכונה. ולזה שואף מקובל שמבין כיצד נברא כל הטבע. הוא לא מתכוון להשמיד אף אחד, לתקן אף אחד, אלא הוא רק מראה מה נמצא לפניך ועליך לבחור בעצמך כיצד לפעול. כלומר זוהי שיטה מאוד "רחומה", שמיועדת לאנשים הגיוניים ובעלי שׂכל ישר.

מתוך שיעור וירטואלי, 2.04.2017

 

לינק מקוצר למאמר: http://laitman.co.il/zV76b

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest