דף הבית / מיתוסים על חכמת הקבלה / מה זה גלגול נשמות?

מה זה גלגול נשמות?

מה שהיה, הוא שיהיה, ומה שנעשה, הוא שייעשה, ואין כל חדש, תחת השמש. (קוהלת א', ט')

דע, כי האדם עצמו, הוא הרוחניות אשר בתוך גוף, והגוף הוא לבוש האדם, ואיננו האדם עצמו. (המרח"ו, שער הגלגולים, הקדמה א')

סוד הגלגול, נוהג גם כן בכל פרטי המציאות המוחשיים. אשר כל דבר, לפי דרכו, חי חיים נצחיים. ואע"פ שאנו רואים בחוש, שכל דבר הווה ונפסד, אין זה רק למראה עינינו. ובאמת, רק בחינת גלגולים יש כאן. אשר כל פרט ופרט, אינו נח, ואינו שוקט, אף רגע, אלא הולך ומתגלגל על גלגל שינוי הצורה. ואינו אובד אף משהו ממהותו, בכל דרך הילוכו, כמו שהאריכו בזה בעלי הפיזיקה. (בעל הסולם, מאמר "השלום")

אציע דעת חז"ל, בדבר השתלשלות דורות העולם. אשר, הגם שאנו רואים, את הגופים, שמתחלפים ועוברים מדור לדור, הנה זהו רק מקרה הגופות. אולם הנפשות, שהם עיקר העצמוּת של הגוף, המה אינם נעדרים במשפט בני חֲלוף. אלא המה נעתקות, ובאות מגוף לגוף, מדור לדור. שאותם הנפשות, שהיו בדור המבול, הם נעתקו ובאו בדור הפְּלָגָה, ואח"כ בגלות מצרים, ואח"כ ביוצאי מצרים וכו'. עד דורנו זה, ועד גמר התיקון. באופן, שאין כאן בעולמנו, שום נשמות חדשות, על דרך התחדשות הגופות. אלא רק סכום מסוים של נפשות, באות ומתגלגלות, על גלגל שינוי הצורה, מפאת ההתלבשות בכל פעם, בגוף חדש, ובדור חדש. ולפיכך, בהתחשבות מבחינת הנפשות, נבחנים כל הדורות, מעת תחילת הבריאה עד להיגמרו של התיקון, כמו דור אחד, שהאריך את חייו כמה אלפי שנה, עד שהתפתח ובא לתיקונו, כמו שצריך להיות. ולא חשוב כלל, מבחינה זו, מה שבינתיים, החליפו כל אחד ואחד גופותיהם כמה אלפי פעמים. משום, שעיקר העצמוּת מהגוף, שנקרא נפש, לא סבלה כלום מחילופים אלו. ויש על זה הוכחות רבות, וחכמה נפלאה, הנקראת "סוד גלגול הנשמות". (בעל הסולם, מאמר "השלום")

כל אחד שנולד, נולד רק עם חלק קטן מחלקו של נשמת אדם הראשון, וכשמתקן חלקו כבר לא צריך עוד פעם להתגלגל. (הרב"ש, שלבי הסולם, לאיזה דרגה האדם צריך להגיע שלא יצטרך להתגלגל)

"לב טהור בְּרא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי". פירש ר' משה אלשיך ז"ל, תפילת דוד המלך היה שלא יבוא עוד בגלגול, שכל מי שאינו קונה שלמות בעולם הזה מוכרח לבוא בגלגול באדם אחר ולתקן מה שחיסר מעשה הטוב בעולם הזה. ועל זה התפלל דוד המלך שיינצל מהגלגול ואמר, ורוח נכון חדש בקרבי, ולא על ידי גלגול נשמתי באיש אחר שאני מוכרח למות ולהתגלגל באיש אחר. (ר' צבי הירש קאיידנובר, קב הישר, פרק מ')

בעת שנולד האדם בגלגול, כל הנפש בכללות חלקיה מתגלגלים שם, אבל עיקר הגלגול איננו, אלא לאותו החלק הפרטי המתייחס אל הגוף ההוא, הבא לתקן ממה שפגם בגוף הקודם, ובו תלוי השכר והעונש. (המרח"ו, שער הגלגולים, הקדמה ג')

הקדמה קטנה בעניין גלגול הנשמות, למה מתגלגלים? דע, כי הנשמות יתגלגלו לכמה סיבות, הראשונה הוא, לפי שעבר על איזו עבירה מעבירות שבתורה, ובא לתקן. הב' הוא, לתקן איזו מצווה שחסר ממנו. השלישית היא, שבא לצורך אחרים, להדריכם ולתקנם. (המרח"ו, שער הגלגולים, הקדמה ח')

מסיבת חטאו של עץ הדעת, פרחה נשמת חיים הנצחית, שנפח ה' באפו, לצורכי אדם הראשון לבדו, וקיבלה צורה חדשה, המכונה זיעה של חיים, כלומר, שהתחלק הכלל לפרטים מרובים מאוד, לטיפין טיפין, שהתחלק בין אדם הראשון וכל תולדותיו, עד עת קץ, באופן, שאין שינוי כלל במעשה ה' אלא צורה נוספת יש כאן, אשר זה אור החיים הכללי, שהייתה צרורה באפו של אדם הראשון, התפשט לשלשלת גדולה, המתגלגלת על גלגל שינוי הצורה, בגופות מרובים, ובגוף אחר גוף, עד גמר התיקון המחויב. (בעל הסולם, הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות, כ"ב)

הגוף שלנו, בכל מקריו וקנייניו האפסיים, אינו כלל הגוף שלנו האמיתי, שהרי הגוף שלנו האמיתי, כלומר, הנצחי, השלם בכל מיני שלמות, כבר הוא מצוי עומד וקיים, באין סוף… שמקבל שם צורתו השלמה, מהעתיד, להיות… דהיינו, קבלה בצורת השפעה, שהיא בהשוואת הצורה לאין סוף. ואם אמנם, מצבנו הראשון עצמו, מחייב, שתינתן לנו … את הקליפה של אותו הגוף שלנו, בצורתה הבזויה והמקולקלת, שהוא הרצון לקבל אך לעצמו, שהוא כוח הפירוד מאין סוף, בכדי לתקנו, ולאפשר לנו לקבל הגוף הנצחי שלנו, בפועל גמור… אין לנו להתרעם על כך כלל, כי העבודה שלנו, לא תצויר, רק בגוף הזה, הכָּלה ונפסד, כי אין אדם מתקן, מה שאין בו. באופן, שבאמת אנו מצויים, באותו שיעור השלמות, הראוי ומותאם לפועל השלם, שפעל אותנו, גם במצבנו זה. כי גוף זה, אינו פוגם אותנו במשהו, שהרי הוא עומד למות ולהתבטל, ואינו מוכן לנו, רק בשיעור זמן, הנחוץ לבטלו, ולקבל צורתנו הנצחית. (בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר, י"ד-י"ח)

כאן הזמן לגלות כמה סודות נסתרים של גלגול. כתוב, כי תִקְנה עבד עברי, שש שנים יעבוד ובשביעית ייצא לחופשי חינם. כלומר, כשהנשמה מתחייבת בגלגול, מחמת עוונות או שלא השלימה בחייה התורה והמצוות, מחייבים אותה לחזור לעולם הזה ולהתלבש בגוף, לחזור ולהיוולד ולהשלים המוטל עליה בשבעים שנות חיים בעולם הזה. (זוהר לעם, שמות א', משפטים, סעיף 2)

ברוחניות, בזמן שאינו מחליף את האמונה, הוא נבחן לבחינת "מת". אלא שברוחניות הוא לא מרגיש את זה. ובזמן שהוא מקבל שוב עול האמונה, נבחן שהוא "קם לתחייה", שהוא בחינת "תחיית המתים", "גלגול חדש", אף על פי שכוח הגוף עוד לא התבטל ויוצא. (הרב"ש, דרגות הסולם, אחטא ואשוב)

הנה בשער הגלגולים (דף י', טור ב') כתוב שם, שכל בני ישראל מוכרחים להתגלגל עד שיושלמו בכל הנפש רוח נשמה חיה יחידה. (הרב"ש, שלבי הסולם, לאיזה דרגה האדם צריך להגיע שלא יצטרך להתגלגל)

האדם מחויב לעסוק בתורה בד' מדרגות, שסימנם פרד"ס, והם, פשט, רמז, דרוש, סוד. וצריך שיתגלגל עד שישלים אותם. (המרח"ו, שער הגלגולים, הקדמה ט"ז)

הנה הנשמה צריכה להתגלגל כמה פעמים עד אשר תקיים כל פרטי התורה והמצוות וכל חלקי פרד"ס התורה, והנה הוא כמעט מן הנמנע ובפרט בדורותינו, והעצה היעוצה לזה כאשר האדם כולל את עצמו באהבה עם כלל ישראל, אז נחשב לו גם המצוות שמקיימים חבריו כאילו הוא קיימם… וזולת העצות הללו אזי אין מבוא כמעט להינצל מגלגול עוד כמה פעמים. (ר' צבי אלימלך שפירא, אגרא דכלה, דף קכ"א/ב)

אמרו חכמי האמת, שכל נפש צריכה לתיקונה לעסוק בפרד"ס כפי מה שהיא יכולה להשיג ולדעת, וכל מי שיכול להשיג ולדעת הרבה והתעצל ולא השיג וידע אלא מעט צריך לבוא בגלגול עד שישיג ויידע כל מה שאפשר לנשמתו להשיג מידיעת התורה, הן בפשטי ההלכות הן ברמזים ודרשות וסודות, כי כל מה שנשמתו יכולה להשיג ולדעת מידיעת התורה זהו תיקון שלמותה, ואי אפשר לה להיתקן ולהשתלם בצרור החיים את ה' במקורה אשר חוצבה משם, בלתי ידיעה זו, ולכן אמרו חכמים אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו כדי שלא יצטרך לבוא בגלגול לעולם הזה. (בעל התניא, שו"ע הרב, הלכות ת"ת, פרק א')

רק זאת היא כל חכמת הקבלה – לדעת הנהגתו של הרצון העליון, על מה ברא כל הבריות האלה, ומה הוא רוצה בהם, ומה יהיה סוף כל סיבובי העולם, ואיך מתפרשים כל הגלגולים האלה אשר בעולם, שהם כל כך זרים. כי כבר שיער הרצון העליון בעצמו סיבוב ההנהגה הזאת הגומרת בשלמות הגמור. (הרמח"ל, קל"ח פתחי חכמה, פתח ל')

אם לא תדעי לך היפה בנשים. הקב"ה משיב לנשמה, אם את באת, ולא הסתכלת בחכמה מטרם שבאת לכאן, ואינך יודעת את סודות העולם העליון. צאי לך, אין את ראויה להיכנס לכאן בלי ידיעה. צאי לך בעקבי הצאן, שתתגלגלי פעם שנייה לעולם, ותהיי יודעת בעקבי הצאן האלו, שהם בני אדם, שהאנשים דשים אותם בעקב, כלומר שמחזיקים אותם לשפֵלים, והם יודעים הסודות העליונים של אדונם. ובהם תדעי להסתכל ולדעת, שמהם תלמדי. (זוהר לעם, זוהר חדש, שיר השירים, סעיף 486)

חיוב המוחלט, המוטל על כל ישראל, יהיה מי שיהיה, לעסוק בפנימיות התורה ובסודותיה, שלא תושלם באדם כוונת הבריאה זולתה. ולסיבה זו אנו מתגלגלים, דור יוצא ודור בא, עד דורנו זה שהוא השארית של הנשמות, שעדיין לא נשלמה עליהן כוונת הבריאה, מפני שלא זכו להשיג בדורות שעברו עליהן את סודות התורה. (בעל הסולם, הקדמת פי חכם)

למה זה חייבו המקובלים, לכל איש, ללמוד חכמת הקבלה? אמנם יש בזה דבר גדול, וראוי לפרסמו: כי יש סגולה נפלאה לאין ערוך, לעוסקים בחכמת הקבלה, ואע"פ שאינם מבינים מה שלומדים, אלא מתוך החשק והרצון החזק, להבין מה שלומדים, מעוררים עליהם את האורות המקיפים את נשמתם. פירוש: כי כל אדם מישראל, מובטח בסופו, שישיג כל ההשגות הנפלאות, אשר חשב ה' במחשבת הבריאה להנות לכל נברא. אלא, מי שלא זכה בגלגול זה, יזכה בגלגול ב' וכו', עד שיזכה להשלים מחשבתו, שחשב עליו, כמ"ש בזוהר, כנודע. (בעל הסולם, הקדמה לתלמוד עשר הספירות, אות קנ"ה)

כל אות ואות של ספר הזוהר וכתבי הרח"ו… הם תיקונים גדולים לנשמה לתקן כל הגלגולים. (ר' יצחק ספרין, נוצר חסד, פרק ד', משנה כ')

הנה נודע מפי סופרים ופי ספרים אשר לימוד חכמת הקבלה הוא מחויב בהחלט לכל אדם מישראל, ולו למד אדם כל התורה כולה, ובקי בש"ס ופוסקים בע"פ, גם ממולא במידות ובמעשים טובים יותר מכל בני דורו ולא למד חכמת הקבלה, הוא מחויב להתגלגל ולבוא עוד פעם בעולם הזה כדי ללמוד רזי תורה וחכמת האמת, שזהו מובא בכמה מקומות במדרשי חז"ל. (בעל הסולם, הקדמת פי חכם)

דרך משל, חכם נפלא וחשוב, מסבבים אותו עבדים, משרתים, עושי תפקידו, איכרים, יוגבים, מוציאי אשפתות, שרים, מנגנים וכדומה. וידוע בסוד הגלגול, שכולם הם נשמה אחת, אלא בסוד התיקון, חלקם המאציל לניצוצי נשמות, בתוך גופים מפורטים, ומה שהיה בתחילה אדם אחד, דהיינו, נשמה בגוף, התחלק לניצוצי נשמות וגופים, שהעיקר הוא החכם, ומשמשיו המה ניצוצין שלו. (בעל הסולם, פרי חכם, שיחות)

בעת אשר יקבץ ה' כל נְידחי ישראל לנקבציו, אזי כל אחד ואחד מישראל יהיה נשלם בבניין גופו ונפשו בתכלית השלמות, דהיינו שיהיה ראוי לבוא בהיכל המלך בלי שום חסרון איבר כלל על ידי שיתקבצו כל האיברים שלו השלמים, היינו כל איבר ואיבר המתוקן ונשלם והתרפא בכל גלגול וגלגול, ומאותם האיברים אשר נתקנו והתרפאו בכל הגלגולים מכל גלגול וגלגול פרטי, אותו האיבר הפרטי אשר הוא מתוקן יהיה מצורף ונתלקט לבניין גופו עד שיהיה גופו שלם בתכלית השלמות מכל אותם האיברים השלמים ומתוקנים על ידי כל הגלגולים בלי שום חיסרון כלל וכלל. (ר' לוי יצחק מברדיצ'ב, קדושת לוי, פרשת ואתחנן)

לינק מקוצר למאמר: http://laitman.co.il/WiMip

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest