דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / טעם של השגה רוחנית

טעם של השגה רוחנית

שאלה: אם הטעם של השגה רוחנית נעלם ושום מאמצים לא מובילים להשגות חדשות. האם זה לתמיד?

תשובתי: כפי הנראה אתה לא משתמש נכון בחכמת הקבלה. צריך להבין, שחכמת הקבלה מציעה לאדם לפתח בתוכו כלֵי הרגשה של העולם העליון, שבתוכו אנחנו נמצאים גם עכשיו. כדי לעשות זאת זה, צריך לשתף פעולה בפועל, באופן הדדי, עם החברים ללימוד, להשתתף בתרגילים מיוחדים. בכך שהאדם עוסק בחברים, הוא מתחיל לפתח בתוכו הרגשה של תכונת ההשפעה שקיימת מחוצה לנו. היא נקראת "נשמה", בעזרתה אפשר להרגיש את הבורא. לכן הדבר העיקרי עבורנו זה אך ורק לימוד מעשי ומימוש העצות.

טעם הבורא, זה טעם ממילוי על ידי האור העליון, מהרגשת תכונת ההשפעה. בעולם הגשמי שלנו, אם עוברת אנרגיה דרכי לאחרים, אני מרגיש זאת כרגש שלילי, ואם האנרגיה מגיעה מאחרים ונכנסת לתוכי, אז אני מרגיש זאת כדבר חיובי. שני ה"זרמים" הללו: חיובי, כאשר אני מקבל ושלילי כאשר אני נותן, נקראים תכונה אגואיסטית של קבלה.

ישנו יחס אחר כלפי אותם שני זרמים: מה שנובע ממני לאחרים זה חיובי, ומה שנובע מאחרים אליי זה שלילי. מצב כזה של האדם נקרא תכונת השפעה. כאשר הוא יוצר בתוכו את התכונה הזאת היא נקראת הנשמה שלו. בכך שהאדם מתקשר עם אחרים במגמה של תכונת ההשפעה, כלומר דרך עצמי לאחרים, בחיבור עימהם, הוא מתחיל להרגיש בזרמים שזורמים במחזוריות בינו לאחרים את מה שנקרא הבורא.

תתאמן ותתחיל להרגיש!

מתוך שיעור וירטואלי, 20.11.2016

 

לינק מקוצר למאמר: http://laitman.co.il/QJUL3

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest